גלו את גלגולי המשמעות של קרא מהתנ"ך, דרך לשו חז"ל ועד ימינו.
@yiramne קרא או הקריא? לקרוא או להקריא? #לומדים_עם_טיקטוק #לומדיםעםטיקטוק #לשון #עברית #ראשהממשלה #בנימיןנתניהו #חידוןהתנך #קרא #הקריא #קראאוהקריא #לקרוא #להקריא #יקרא #יקריא #איךאומרים #האקדמיהללשון #האקדמיהללשוןהעברית #לשוןחזל #משנה #תנך #עבריתימינו #העבריתהחדשה
תמלול:
לקרוא/להקריא את שאלת רה"מ? קוראים/מקריאים סיפור לילד לפני השינה? הינה הפרטים.
בתנ"ך עיקר עניינו של השורש ק-ר-א הוא השמעת קול, בין בדוגמה: וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ ה' מִן הַשָּׁמַיִם, ובין בדוגמה: וְאַחֲרֵי כֵן קָרָא אֶת כׇּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה.
במשנה ק-ר-א מופיע כפועל גורם – הִקריא, בבניין הפעיל – ועיקרו: אני גורם למישהו שישמיע קול, אני מסייע לו לומר את הדברים. למשל אם מישהו חייב לומר משהו אבל הוא אינו יודע לקרוא ולומר זאת, ולכן אני אומר את המילים והוא חוזר אחריי מילה במילה. עוד משמעות של הקריא: אני מוציא את האדם ידי חובת אמירת הדברים, כאילו הוא עצמו אמר את הדברים. למשל כשאני מברך ברכה ומוציא מישהו ידי חובה.
בעברית שלנו ב"הקריא" חל שינוי מסוים במשמעות – מדובר בהשמעת קול של טקסט כתוב, ואין פה גרימה למישהו אחר להשמיע קול או להוציא את השומע ידי חובת השמעת קול.
במשמעות הזו של עברית ימינו, האקדמיה ללשון ממליצה על הצורה הקלסית מהתנ"ך – קרא: הוא קרא סיפור לילד או הוא יקרא את שאלת רה"מ, אע"פ שהיא אינה אוסרת את הצורה הקריא: הוא הקריא סיפור לילד או הוא הקריא את שאלת רה"מ.
כתיבת תגובה