גלו מה הסיבה לדגש הנדיר באות אל"ף במילים המקראיות: תָּבִיאּוּ, וַיָּבִיאּוּ.
תמלול:
מי שמע כדבר הזה? דגש באל"ף! איך זה קרה??? הינה הפרטים.
כלל ידוע בעברית – האותיות הגרוניות אינן מקבלות דגש, למעט חריגים מעטים מאוד בתנ"ך, אחד מהם פרשת השבוע שלנו (פרשת אמור): מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה. יש דגש חריג מאוד באל"ף במילה תָּבִיאּוּ.
נוסף על הפסוק שלנו יש דגש באל"ף בעוד שלושה פסוקים בתנ"ך: וַיָּבִיאּוּ לוֹ אֶת הַמִּנְחָה (בראשית), וַיָּבִיאּוּ לָנוּ כְּיַד אֱלֹהֵינוּ (עזרא), וְשֻׁפּוּ עַצְמוֹתָיו לֹא רֻאּוּ (איוב).
ד"ר ניסן נצר מסביר מדוע דווקא באלה יש דגש באל"ף.
למעט במילה אחת רֻאּוּ, תמיד יש תנועת i לפני האל"ף (יָבִיאו, תָּבִיאו), ויש חשש שהאל"ף תיבלע ויגידו: יָבִיּוּ או תָּבִיּוּ, כמו שאכן כולנו הוגים היום.
כדי למנוע זאת הוסיפו דגש שמסמן שיש לבטא את האל"ף. כך שבעצם הנקודה באל"ף היא בעצם מַפִּיק ולא דגש, וכמו שהמפיק בה"א מסמן: שים לב לבטא את הה"א (למשל: אישה=נקבת האיש לעומת אישהּ = האיש שלה), הוא הדין באל"ף פה.
ומה בעניין הדגש החריג במילה רֻאּוּ?קשה למצוא לו הסבר סביר. יש לכם הצעה? נראּה בתגובות. אה, מה יש שם באּל"ף? תורידו אּת זה עּכשיו!
כתיבת תגובה