הכירו את המילים הקטנות שכולנו משתמשים בהן במחשבה שיש להן רק פירוש אחד, אך מתברר שבמקור יש להן עוד הרבה משמעויות – מהטור החודשי שלי במגזין עכשיו 14.

(לחצו להגדלה)

מגזין שבט תשפ"ג, גיליון מספר 19

הטור בטקסט "חי":

לכאורה כל זב חוטם יאמר לכם שהוא מכיר את המשמעות של המילים אֶת, עַל, אֶל, לְ, בְּ, עִם, וְ, כִּי גם אם הוא לא יֵדע להגדירן (נסו בעצמכם להגדיר אותן, ותגלו שזו מלאכת מחשבת).

בטור הזה ובטורים הבאים תגלו משמעויות מוּכרות פחות של המילים הנ"ל, כולל משמעויות שכנראה יפתיעו אתכם.

שתי הערות קצרות לפני שמתחילים: במשמעויות השונות התמקדתי בלשון המקרא דווקא (ונעזרתי רבות במילון העברית המקראית של קדרי) ולא בלשון חכמים וכו' (לכן, למשל, לא תמצאו כאן באֶת את המשמעות אֶת שֶׁ… = מה ש…, מי ש… שיש בלשון חז"ל). כמו כן במילים להלן לא הבאתי את כל המשמעויות המוכרות פחות, כי חלק מהן אינן חד-משמעיות וחלק מהן "נישתיות" מאוד.

אֶת

המשמעות המוכרת היא של מילת יחס המשמשת מושא ישיר, זו שראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון ראה בה מטרד. ואולם יש לה גם משמעויות אחרות:

את = אֶל

וַיִּגַּשׁ שָׁאוּל אֶת (=אל) שְׁמוּאֵל בְּתֹוךְ הַשָּׁעַר וַיֹּאמֶר הַגִּידָה נָּא לִי אֵי זֶה בֵּית הָרֹאֶה (שמואל א ט, יח).

את = ליד

וׇאֳנִי (=אוניות) עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בְּעֶצְיֹון גֶּבֶר אֲשֶׁר אֶת (=ליד) אֵלֹות עַל שְׂפַת יַם סוּף בְּאֶרֶץ אֱדֹום (מלכים א ט, כו).

את = על, בְּ

וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה לָתוּר אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם עֲלוּ זֶה בַּנֶּגֶב וַעֲלִיתֶם אֶת (=על, בְּ) הָהָר (במדבר יג, יז).

את = עִם

אֵלֶּה תֹּלְדֹות יַעֲקֹב יֹוסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רֹעֶה אֶת אֶחָיו בַּצֹּאן וְהוּא נַעַר אֶת (=עם) בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת בְּנֵי זִלְפָּה נְשֵׁי אָבִיו (בראשית לז, ב).

דרשות העמסוני

המשמעות אֶת=עִם יכולה להסביר את הדרשות המתמיהות לכאורה של שמעון/נחמיה העַמְסוֹנִי.

בתלמוד הבבלי מופיע (פסחים כב ע"ב) שאותו חכם היה דורש כל אֶת שכתובה בתורה – כלומר בכל פעם שהיה כתוב אֶת הוא הסביר שהאֶת כוללת עוד משהו נוסף על מה שכתוב. למשל כתוב על שור שנסקל: וְלֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ – והעמסוני דרש שהאֶת בפסוק כולל עוד משהו: לא רק שאסור ליהנות מהבשר של השור אלא גם מעורו.

העַמְסוֹנִי דרש כך כל פסוק ופסוק, עד שפרש כי הוא הגיע לפסוק: אֶת ה' אֱ-לֹהֶיךָ תִּירָא (דברים י, כ), והוא לא ידע מה האֶת פה יכול לרבות. הרי אין עוד את מי לירוא נוסף על הקב"ה. לכן ביטל העַמְסוֹנִי את כל דרשותיו. עד שבא רבי עקיבא ואמר שגם פה יש מה לדרוש: אֶת ה' אֱ-לֹהֶיךָ תִּירָא – לרבות תלמידי חכמים.

לכאורה העיקרון של הדרשה אינו ברור. הרי בעברית דרך המלך היא שמשתמשים באֶת. זו דרך העברית. ואם כבר בדרשות עסקינן, יש לדרוש את המקומות החריגים שבהם לא מופיעה אֶת.

אבל לפי ההסבר אֶת=עִם עולה שבכל אֶת מסתתר עִם, כלומר מסתתר עוד דבר, ולכן יש מקום לדרוש מה ההוספה.

 

יוסי את דוד בע"מ

לא אחת רואים ברחבי הארץ שלטים כמו "יוסי את דוד". האֶת פה מוזר. מדוע אֶת ולא וְ או עִם? האֶת פה מקורו בהשפעה של הצרפתית על העברית. בצרפתית et (בהגייה: e בלבד) משמעה וְ.

לכאורה לא תקני להשתמש בזה בעברית, אך לא בהכרח. הרי ראינו שאחת המשמעויות של אֶת היא עִם. כך שאפשר ללמד זכות על מי שכותב אֶת כמו בשלט: יוסי את דוד = יוסי עִם דוד.

ועדיין הטוב ביותר לכתוב בדגם הרווח והפשוט בעברית –  בעזרת וי"ו החיבור: יוסי ודוד.

עִם

המילה עִם אינה באה רק במשמעות של יחד.

עם = כמו

חָטָאנוּ עִם (=כמו) אֲבוֹתֵינוּ הֶעֱוִינוּ הִרְשָׁעְנוּ (תהלים קו, ו).

לְדָוִד אֵלֶיךָ ה' אֶקְרָא צוּרִי אַל תֶּחֱרַשׁ מִמֶּנִּי פֶּן תֶּחֱשֶׁה מִמֶּנִּי וְנִמְשַׁלְתִּי עִם (=כמו) יוֹרְדֵי בוֹר (תהלים כח, א).

עם = גם, וְ

וַיִּשְׁלַח וַיְבִיאֵהוּ וְהוּא אַדְמוֹנִי עִם (=וגם) יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי (שמואל א טז, יב(.

עם = אצל, ברשות

הֵמָּה עִם (=אצל) בֵּית מִיכָה וְהֵמָּה הִכִּירוּ אֶת קוֹל הַנַּעַר הַלֵּוִי (שופטים יח, ג).

עִם (=ברשות, אצל) אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת אֱלֹהֶיךָ לֹא יִחְיֶה נֶגֶד אַחֵינוּ (בראשית לא, לב).

עם = ליד

בְּלֶכְתְּךָ הַיֹּום מֵעִמָּדִי וּמָצָאתָ שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִם (=ליד) קְבֻרַת רָחֵל בִּגְבוּל בִּנְיָמִן בְּצֶלְצַח (שמואל א י, ב(.

וְ

האות וי"ו לפני המילה משמשת לא רק במשמעות של חיבור.

ו = אבל (ניגוד)

וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו לֹא אֲדֹנִי וַעֲבָדֶיךָ (=אבל עבדיך) בָּאוּ לִשְׁבׇּר אֹכֶל (בראשית מב, י).

ו = או (ברירה)

וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמֹּו (=או אימו) מֹות יוּמָת (שמות כא, יז).

ו = לכן (תוצאה)

הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה שְׁלֵמִים הֵם אִתָּנוּ וְיֵשְׁבוּ (=ולכן ישבו) בָאָרֶץ וְיִסְחֲרוּ אֹתָהּ (בראשית לד, כא).

ו = ש… (מילת שעבוד)

וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאַל (=שֶאַל) יָבֹא בְכׇל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ (ויקרא טז, ב).

אֶרֶץ מִצְרַיִם לְפָנֶיךָ הִוא בְּמֵיטַב הָאָרֶץ הֹושֵׁב אֶת אָבִיךָ וְאֶת אַחֶיךָ יֵשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן וְאִם יָדַעְתָּ וְיֶשׁ (=שֶיש) בָּם אַנְשֵׁי חַיִל וְשַׂמְתָּם שָׂרֵי מִקְנֶה עַל אֲשֶׁר לִי (בראשית מז, ו).

ו = כדי ש… (תכלית)

וְעַתָּה שָׂא נָא חַטָּאתִי אַךְ הַפַּעַם וְהַעְתִּירוּ לַה' אֱ-לֹהֵיכֶם וְיָסֵר (=כדי שיסיר) מֵעָלַי רַק אֶת הַמָּוֶת הַזֶּה (שמות י, יז).

לטור ההמשך – לחצו כאן.

 

 

רוצים להתעדכן כשההסכת הבא יעלה? רוצים לקבל עדכון כשעולה רשומה חדשה לאתר?
לחצו כאן והצטרפו לרשימת התפוצה של "לשוניאדה"

מה דעתך על אלה?

עוד משמעויות מפתיעות של מילים מוכרות גזרו ושמרו: טיפים לכותבים המתחילים (א) עם הלשון בחוץ – כוחה של רי"ש! מילים מימי אנו באנו