גלו את הכתיב "קובע" לצד "כובע" ומה ההבדל בין הצורות – מן המקרא ועד ימינו.

@yiramne

שימו כובע/קובע על הראש – מצפה לכם פה הפתעה! #לומדים_עם_טיקטוק #לומדיםעםטיקטוק #לשון עברית.#כובע #קובע #קובעפלדה #שגיאתכתיב #שגיאותכתיב #קסדה #צבא #צהל #גוליית #דודוגוליית #שאולהמלך #מקרא #תנך #לשוןחזל #יוונית #לטינית

♬ צליל מקורי – ירעם נתניהו

תמלול:

ראיתם שכתוב "קובעי פלדה" בקו"ף? טעות כתיב בטלוויזיה החינוכית? תתפלאו אבל לא!

בתנ"ך מופיע גם כובע וגם קובע.

על גוליית נאמר: וְכוֹבַע נְחֹשֶׁת עַל רֹאשׁוֹ – ופסוקים אחדים אחר כך: וַיַּלְבֵּשׁ שָׁאוּל אֶת דָּוִד מַדָּיו וְנָתַן קוֹבַע נְחֹשֶׁת עַל רֹאשׁוֹ.

בתנ"ך כובע/קובע הכוונה למעין קסדה.

למה היום אנו רגילים לכתיב כובע בכ"ף דווקא? כי כספרות חז"ל מופיע רק כובע בכ"ף. כמו כן בחז"ל התרחבה משמעות המילה: מכיסוי ראש צבאי ללוחם לכיסויי ראש כללי. והכיסוי ראש ללוחם החל להיקרא קסדה בהשפעת היוונית והלטינית (cassis, cassidis).

כאמור, בימינו מקובל כובע בכ"ף במשמעות כיסוי ראש כללי – צבאי ושאינו צבאי, ואילו לצד כובע התייחדה קובע במשמעות קסדה – כמו המשמעות המקראית, וכמו שנאמר בסרטון: קובעי פלדה.