גלו איך הפך הניחוח עצמו שם נרדף לריח ומדוע המשמעות של ניחוח תמיד חיובית.
@yiramne התופעה המרתקת שקרתה למילה "ניחוח" (פרשת פינחס) #לומדים_עם_טיקטוק #לומדיםעםטיקטוק #עברית #לשון #פרשתשבוע #פרשתהשבוע #פש #תנך #מקרא #יהדות #דברתורה #תורה #מקרא #פרשה #במדבר #ספרובמדבר #פסוק #פסוקים #דברתורהלשוני #דתלשוני #ניחוח #בושם #ריח #בשמים #ריחות #ריחניחוח #פארתנוח #פרשתנח #קורבנות #קורבן #משמעותחיובית #משמעותשלילית #משמעותניטרלית @ירעם נתניהו @ירעם נתניהו @ירעם נתניהו
תמלול:
במקרא המילה ניחוח תמיד באה צמודה למילה ריח.
לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַה' – נאמר על הקורבן בפרשת פינחס. או לאחר המבול: וַיָּרַח ד' אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ וַיֹּאמֶר… לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם.
המילה ניחוח מהשורש נ-ו-ח, מלשון מנוחה, דבר מרגיע. כלומר כביכול הריח של הקורבן הִניח והרגיע את רוגזו של הבורא. לפי זה בריח ניחוח המילה ניחוח מתארת את הריח – זה ריח שנותן מנוחה.
בעברית שלנו קרה דבר מעניין: כיוון שניחוח באה תמיד בצמוד לריח (ריח ניחוח), הפך הניחוח עצמו שם נרדף לריח. אנחנו אומרים: "בושם בניחוח צרפתי" או "ניחוח הפרדסים", בלי להגיד "בושם בריח נינחוח צרפתי" או "ריח ניחוח הפרדסים". ולא רק זה: ריח יכול להיות טוב או רע, אבל כנראה בגלל ההקשרים החיוביים של ריח ניחוח במקרא, בעברית שלנו התייחד ניחוח לריח טוב ונעים דווקא.
כתיבת תגובה