דבר והיפוכו במקום אחד – ומילת היחס קובעת! (פרשת דברים)

השורש ס-ו-ר מציין בעיקרו נטייה או סטייה, כמו סטייה מהדרך: אֶעְבְּרָה בְאַרְצֶךָ בַּדֶּרֶךְ בַּדֶּרֶךְ אֵלֵךְ לֹא אָסוּר יָמִין וּשְׂמֹאול – לא אסטה ימין או שמאל, אומר משה לסיחון בפרשת דברים.

וכמו סטייה או נטישה של דבר מופשט: וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ.

יש סטייה שכוללת התרחקות, ויש סטייה שכוללת התקרבות. והמשמעות תלויה במילת היחס:

סטייה שיש עימה התרחקות וניתוק מובלטת כשהשורש מלוּוה באחת ממילות היחס האלה: מִן / מֵעַל / מֵעִם / מֵאַחֲרֵי.

סוּר מֵרָע | | וְסָרָה מֵעָלָיו רוּחַ הָרָעָה | וְרוּחַ ה' סָרָה מֵעִם שָׁאוּל | סָר אֲמַצְיָהוּ מֵאַחֲרֵי ה'.

אבל כאשר השורש ס-ו-ר מלווה במילת היחס אֶל – הוא מציין דווקא התקרבות אל הדבר:

כמו בדברי יעל אל סיסרא: סוּרָה אֲדֹנִי סוּרָה אֵלַי אַל תִּירָא וַיָּסַר אֵלֶיהָ הָאֹהֱלָה. ולפעמים גם בלי מילת יחס, כמו שאומר משה כשהוא רואה את הסנה בוער: אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הַמַּרְאֶה.

נסכם: השורש ס-ו-ר מכיל דבר והיפוכו על פי מילת היחס הנלווית לו.