תכירו צורות עתיקות מאוד שנעלמו עוד לפני תקופת התנ"ך, ומוצאים להן שרידים אחדים בעברית המקראית.
@yiramne רַבָּתִי עָם, שָׂרָתִי במדינות – על צורות עתיקות מאוד שמוצאים להן שרידים בעברית המקראית #לומדים_עם_טיקטוק #לומדיםעםטיקטוק #לשון #עברית #תשעהבאב #מגילתאיכה #איכה #צוםתשעהבאב #צום #יחסות #צורותעתיקות #רבתי #לשוןהמקרא
תמלול:
תכירו סיומת עברית עתיקה שבקושי שרדה בתנ"ך! הינה הפרטים.
במגילת איכה שנהוג לקרוא בתשעה באב כתוב:
אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר רַבָּ֫תִי עָם… שָׂרָתִ֫י בַּמְּדִינוֹת הָיְתָה לָמַס.
אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד = איך ישבה בדד (כלומר איך חרבה), הָעִיר רַבָּ֫תִי עָם – העיר שהייתה גדולה בין העמים, ואיך העיר שהייתה שׂרה (כלומר חשובה) בין המדינות, הפכה למס – כלומר תחת שלטון זרים.
מה פשר הצורות המוזרות רַבָּתִי עָם (במקום "רבת עם") ושׂרָתִי במדינות (במקום: שׂרה במדינות)?
הסיומת -ִי במילים האלה אינה סימן לשייכות (שלי), אלא לפי אחד ההסברים זוהי סיומת עתיקה שהעידה על תפקיד המילה במשפט, ומטרתה לעזור לנמען להבין טוב יותר את המשפט: אם המילה היא הנושא במשפט היא תסתיים בצליל מסוים, ואם היא מושא או אחר היא תסתיים בצליל שונה. עד היום יש שפות שיש בהן סיומות כאלה, כמו בערבית הקלסית ובגרמנית.
הסיומות העתיקות האלה שימשו בעברית בתקופה שלפני המקרא, וכבר בתנ"ך הן נעלמו, ומוצאים בתנ"ך רק שרידים שלהן, כמו שראינו: רַבָּ֫תִי עָם, שָׂרָתִ֫י בַּמְּדִינוֹת. אם נקלף את הסיומות נקבל מילים מוכרות: רבת עם, שׂרת מדינות.
גם בעברית ימינו יש ביטוי מוכּר שמשמר את הסיומת העתיקה הזו. יודעים מהו? אל תהיו אפסים, כתבו בתגובות. כן, היה פה רמז.
כתיבת תגובה