עוד דוגמה מעניינת למילים שמשמעותן קפאה
@yiramne רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה – למה "ראה" ולא "ראו"? (פרשת ראה) #לומדים_עם_טיקטוק #לומדיםעםטיקטוק #עברית #לשון #פרשתשבוע #פרשתהשבוע #פש #תנך #מקרא #יהדות #דברתורה #תורה #מקרא #פרשה #במדבר #ספרדברים #פסוק #פסוקים #דברתורהלשוני #דתלשוני #יחיד #רבים #מילהקפואה #צורהקפואה #משמעותקפואה @ירעם נתניהו @ירעם נתניהו @ירעם נתניהו
תמלול:
קבלו עוד מילה שקפאה! הינה הפרטים.
שימו לב לחוסר ההתאמה: רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה – ראה יחיד, לפניכם רבים. היינו מצפים שיהיה כתוב: ראו אנכי נותן לפניכם. למה כתוב ראה?
הפרשן אבן עזרא מסביר שכתבו ביחיד ראה כי הפסוק פונה אישית לכל אחד מישראל.
אבל ד"ר ניסן נצר מציע הסבר אחר.
כמו שהצגתי בסרטונים אחרים (תמצאו אותם כאן) יש מילים שמרבים להשתמש בהן ולפעמים המשמעות המדויקת קופאת, כמו: יְהִי מאֹרֹת – יהי/יהיה – יחיד, במקום יהיו ברבים.
ואותו הדבר פה: המשמעות של "ראה" כזכר-יחיד קפאה, והיא משמשת גם לרבים.
וכך גם בעוד פסוקים: רְאֵה נָתַתִּי לִפְנֵ
רְאֵה ביחיד במשמעות רְאוּ ברבים.
כתיבת תגובה