לא תאמינו איך בעבר אמרו "עצמאות", "שר אוצר", "משטרה" ו"רמטכ"ל" – אתם מוזמנים להכיר כמה מהמילים ששימשו את היישוב המתחדש בארץ ישראל בראשיתו
(לחצו להגדלה)
מגזין אייר תשפ"ג, גיליון מספר 22
הטור בטקסט "חי" (בכחול – טקסט חדש הוספתי):
לרגל יום ההולדת (או כפי שאמרו פעם – יום מולד) של המדינה, קיבצתי פה מילים ששימשו בעברית בימי חידוש העברית כלשון שפת אם, לפני יותר ממאה שנה.
המילים כאן מובאות ב'מילון המילים האובדות' מאת עוזי אורנן, מילון שכונסו בו מילים שאינן בשימוש בעברית ימינו. את המילים אסף אורנן מהעיתונים, מכתבי העת, מהספרים ומשאר פרסומים שנדפסו בארץ ישראל בתקופת חידוש העברית כלשון שפת אם: מאז שנות השבעים של המאה התשע עשרה ועד מפלתם של הטורקים ונסיגתם מהארץ בשנת 1918 למניינם.
בחלק של המילים הישנות הכתיב מובא כמו במקור, ולכן לפעמים הוא חסר. כמו כן במקור המילים אינן מנוקדות, ופה ניקדתי לפעמים כדי להקל על הקריאה.
עצמאות, פוליטיקה ואזרחות
- עצמאות (מדינית), שחרור, חירות – חֻפשה
רגשות של עם קטן וחף-מפשע בהגנתו על חפתו ועל זכותו לחיים ('האור' תרע"ה)
העצמות בגוף הן דבר חזק וקשיח, וכך גם עוד מילים מהשורש ע-צ-ם, שמסמלות כוח ועוצמה: עוצמה, עצום ועצמאות.
גם המילה בעצמי קשורה לעצם – עשיתי זאת בעצמי = בעצם שלי, בכוח שלי. וכך גם בעצם ועצם העניין – החלק החשוב, המרכזי, החזק של העניין.
- דמוקרטיה – עֲמוֹנוּת
- פרלמנט – בית מועצות / בית מֻרשי העם / מֻרְשוֹן / בית מֻרשים / בית בחירים
- מפלגה – כיתה
לכיתה במשמעות ימינו, כמו כיתה בבית ספר, קראו אז מחלקה.
כיתה באה מהמילה כת. במקור שימשה המילה כת במשמעות קבוצה, מחלקה, ואחר כך התרחבה המשמעות לקבוצת אנשים שפרשו מרוב הציבור.
כיתה היא קבוצת אנשים, כמו קבוצת תלמידים, וכיתה היא גם יחידת משנה של מחלקה, כמו כיתת סיירים בצבא. בהמשך התרחבה המשמעות של כיתה גם למקום שבו מתקבצת קבוצת האנשים, כמו כיתה בבית ספר.
אגב, המילה כיתות היא צורת הרבים הן של כיתה והן של כת (כת–כיתות, כמו: מס–מיסים ועוד).
- ראש הממשלה – השר הגדול / הווזיר הגדול / שר היושב ראשונה / שר ראש / שר השרים
- שר – וזיר / מזכיר מלכות / שר ה…
- שר האוצר – שר האוצרות / שר המלאי
- שר התרבות – שר ההשכלה
- שר החוץ –שר החיצון
בעניני חוץ מקבלים על אחריותם אך הוזיר הגדול ושר החיצון ('החרות' תרע"ב)
- שר העבודה – שר המלאכות הכלליות
- שר הביטחון – שר מלחמה
- שר החקלאות – שר עבודת האדמה
- שר הפנים – שר העניינים הפנימיים
- שר החינוך – שר השכלת העם
- משרד החוץ – בית מועצת הענינים החיצונים
- משרד הפנים – בית מועצת שר הפנים
- משרד החינוך – בית פקידות מַעֲרָף / משמרת השכלת העם
- משא ומתן– מגע ומשא
במשא ומתן השתמשו אז במשמעות סחר, מסחר
- ממלכתי – ממלכי
- קבינט – משמרת שרי ממשלה
- משטרה – פוליס
פוליס ביוונית משמעה עיר גדולה. כל עיר, כל פוליס, הייתה נבדלת בחוקיה מפוליס אחרת, כלומר לכל פוליס היה חוק שונה. ומכאן גם המילה פוליס המוכרת לנו מאנגלית במשמעות משטרה וגם המילה פוליטיקה.
- תושב – שוכן
- אזרח – ציוויל
- מתיישב – מתאחז
את הישוב צריך לכונן רק על עבודת אדמה הטובה וכי המתאחזים צריכים להיות רק אכרים פשוטים ('הצבי' תרנ"ד)
- עיר בירה– עיר אם / עיר ראשה / עיר מלכות
בירה במקור היא מבצר, כמו שמופיע במגילת אסתר: שושן הבירה. לשושן היו שני חלקים: העיר עצמה וגם הבירה – הארמון המבוצר שבו ישב המלך. לימים הצירוף שושן הבירה כנראה הובן בטעות במשמעות: 'העיר המרכזית שושן', וכך נוצר הצירוף 'עיר בירה' במשמעות המוכרת לנו היום.
- ראש עיר – שר האזרחים / ראש האזרחים
- הפגנה – גלוי דעת
- טריטוריאלי – אדמתי
צבא
- רמטכ"ל – ראש כל צבא
- קצין – אוֹפִיצִיר / זַבָּט / פקיד צבא
- רב סרן – מָיוֹר / שר החיל
- סרן – שר החיל
- גיוס – הרמת צבא
- דרגה – מדרגה
והרבה מן היהודים הקצינים הועלו במדרגה ורבים מן החיילים הפשוטים הצטינו וקבלו צלבים של הצטינות ('האור' תרע"ה)
- קרב – תגרה
- כלי נשק – כלי מלחמה / כלי מפץ / כלי קרב / כלי זעם
- פצצה – בומבה
- הפגזה – הרעשה
- פגז – כדור גדול
- מוקש– מכרה
- רובה– קנה עופרת
- תותח– כלי מקלע
מוקש, רובה, תותח – המילים הללו מופיעות כבר בתנ"ך וכך גם מרגמה ואקדח. בתנ"ך משמעות המילים שונה מלשון ימינו:
מוקש – מילה נרדפת למלכודת או למכשול.
רובה – במקרא מילה נרדפת ל'יורה' במשמעות לזרוק, כמו לירות חץ.
תותח – כלי נשק כלשהו. יש דעות שאולי זה פטיש, אבל בכל מקרה לא התותח שלנו.
אקדח – כנראה אבן חן שצבעהּ אדום.
מרגמה – כנראה מכשיר שבאמצעותו זרקו, יידו, אבנים.
- דו-קרב – מלחמת שנַיִם
- חטיבה – פִּרקָה
תרבות, חופשה ובילויים
- כרטיס כניסה – פתקת כניסה / שטר כניסה
- מוזאון – בית אסף החכמה / בית מוּזֵיאָם
- תיאטרון – בית חִזיון / בית ישחק / בית מחזה
- בית אופרה, אולם קונצרטים – בית זמרה
- אופרה – חזיון זמרה
- קונצרט, תזמורת – מנגינה
תזמורת ראשון-לציון תחת הנהגת המנצחים עליה […] תערוך […] מנגינה גדולה בשלש מחלקות ('הצבי' תר"ס)
- מועדון – בית מועד
- בית קפה – בית קַהְוָה / משתה קָאפֶע
- מסעדה – מטעמה
- נמל – מבוא ים
- משקפת – כלִי הבטה / קְנֵה רואי / זְכוּכִיתַיִם
- מהלכה – טיילת, מדרכה
- דרכון – מכתב מסע / תעודת מסע
- מלון– בית אורחים / בית אשל / אוֹטֵיל
במקור מלון משמעו מקום לינה לעוברי דרכים. בעברית שלנו הצטמצמה המשמעות למקום אירוח לתיירים ולנופש דווקא.
כלי תחבורה ובעלי מקצוע
- רכבת – מֶרכֶּבת ברזל / מֶרכבת קיטור / מסע קיטור / עגלת קיטור / מכונת קיטור
- מכונית – עֶגלת קיטור
- אופניים – מֶרכבת שני האופנים / בַּיְיצִיקְל / אֲחַשְתְּרָן
- צוללת – אניה מתחת למים / אניה הולכת תחת פני המים / תחת מים
האניה ההלכת תחת פני המים, עם ארבעה עשר איש בתוכה, נעלמה בנמל בזרתה ('השקפה' תרס"ז)
- כדור פורח – אניה אוירית, אנית אויר / ספינה אוירית, ספינת אויר
- גאולוגים – חכמי תכונת האדמה
- חופר – ארכיאולוג
- קוסם – אוחז עיניים
- מנצח – מנצח על נגינות
- טייס – מעופף
- צַלָּם – צייר אור
- פַּסָּל – חַטָּב / מחטב
- זַמָּר, נַגָּן, מלחין – מזמר
בגדים
- מגפיים – בתי רגליים
- עניבה – קשר צוואר
- משקפיים – בתי עיניים
- מחוך – בית נפש
- שרוול – בית זרוע
באפנה הפריזית עוסקת ברצינות גדולה בתקון בתי-הזרוע. הָחלטה החלטה גמורה כי לא יעשו יתר הכתפים ארוכות ונופלות, ושוב נשוב לכתפים טבעיות ('השקפה' תרס"ה)
- שעון – כלי מראה השעות
- גרביים – פֻזְמְקָאוֹת
רוצים להתעדכן כשההסכת הבא יעלה? רוצים לקבל עדכון כשעולה רשומה חדשה לאתר?
לחצו כאן והצטרפו לרשימת התפוצה של "לשוניאדה"
כתיבת תגובה