גלו איך קרה המהפך הקיצוני הזה של המילה תמים" – מאדם אידיאל בתנ"ך לאדם חריג, נאיבי, ואפילו פראייר בלשון ימינו.
@yiramne המהפך שעברה המילה "תמים" (פרשת נח) #לומדים_עם_טיקטוק #לומדיםעםטיקטוק #עברית #לשון #פרשתשבוע #פרשתהשבוע #פש #תנך #מקרא #יהדות #דברתורה #תורה #פרשה #ספרבראשית #פסוק #פסוקים #דברתורהלשוני #דתלשוני #פרשתנח #פרשתנוח #מלחמה #מבצעבעזה #עזה #חמאס #חרבותברזל #צהל #צבא #חיילים #יוםהזיכרון #קרב #פיקודהעורף #תמים #תמימות #תם #תום #אטימולוגיה #גיזרון #נאיבי #טיפש #פראייר @ירעם נתניהו @ירעם נתניהו @ירעם נתניהו
תמלול:
בתנ"ך תמים או תם הוא דבר חיובי, ומשמעו: שלם – הן רוחנית והן פיזית.
רוחנית, כמו בפרשת נח: נֹחַ אִישׁ צַדִּיק, תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו – נוח היה שלם במידותיו, וכן: הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ – דרכו של האל שלמה.
ודוגמות לשלמות פיזית: אַיִל תמים, כבש תמים – כלומר שאין בגופם מום.
בלשון חז"ל מתחיל שינוי: תם הוא אדם חסר תחכום, אדם שאינו חכם. והדוגמה המוכרת ביותר היא מההגדה של פסח – הבן השלישי מכונה תם ועל פי ההקשר הכוונה למי שאינו חכם.
בעברית ימינו תמים בא בעיקר במשמעוות שלילית: תמים הוא אדם נאיבי, אדם שקל לסדר אותו. כמו: היינו תמימים במלחמה מול האויב.
איך קרה המהפך הקיצוני הזה מאדם אידיאל לאדם חריג, נאיבי, ואפילו פראייר?
כנראה במהלך הזמן המשמעות של תמים השתנתה מהמשמעות של שלם, לאדם שאין בו עקמימוּת מוסרית, כלומר אין בו ערמומיּוּת, אין לו פלפל, הוא אינו מבין עניין, הוא לא חכם כל כך, ובעצם הוא נאיבי ופראייר, מין "ילד טוב". והינה – גם "ילד טוב" נתפס כדבר שלילי!
כתיבת תגובה