על נושא סתמי בעברית – מן המקרא ועד ימינו.
@yiramne כובשים את עזה – למה לא מציינים מי? על נושא סתמי (פרשת תולדות) #לומדים_עם_טיקטוק #לומדיםעםטיקטוק #לשון #עברית #מלחמה #עזה #חמאס #חרבותברזל #חרבות_ברזל #צהל #צבא #חיילים #יוםהזיכרון #קרב #פיקודהעורף #מילואים #פרשתשבוע #פרשתהשבוע #פש #תנך #מקרא #יהדות #דברתורה #תורה #פרשה #ספרבראשית #פסוק #פסוקים #דברתורהלשוני #דתלשוני #נושאסתמי #סתמיות @Yinon Music @ירעם נתניהו
תמלול:
כובשים את עזה – שמתם לב שחסר הנושא, מי כובש. בואו נדבר על התופעה הזו.
בסיפור הלידה של יעקב ועשו כתוב בפרשת תולדות:
וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי… וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ עֵשָׂו; וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו….. וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב
מי קרא? לא כתוב.
כשהמקרא לא מציין במפורש את עושה הפעולה זה נקרא "סתמיות". מלשון סתם. כיוון שלא חשוב מי הקורא לא מציינים אותו. העיקר פה עצם הקריאה, השם עצמו, ולא מי קרא לו בשם הזה.
כך גם בפסוק: וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֹּאמֶר לְיוֹסֵף הִנֵּה אָבִיךָ חֹלֶה – לא כתוב מי אמר, וגם פה יש סתמיות – אמר מי שאמר ולא חשוב מיהו.
גם בעברית ימינו משתמשים בסתמיות – בעיקר בלשון רבים. כמו: "שקט, מתפללים כאן", וכמו בשיר ששמענו: "כובשים את עזה". ולא לשכוח: כובשים, מספחים ומנצחים.
כתיבת תגובה