הסבר המזמור המפורסם בתהילים "מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר" כולל הערות לשון מעניינות.
@yiramne "מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר": הסבר המזמור מתהילים בתוספת הערות לשון מעניינות #לומדים_עם_טיקטוק #לומדיםעםטיקטוק #לשון #עברית #מלחמה #עזה #חמאס #חרבותברזל #חרבות_ברזל #צהל #צבא #חיילים #יוםהזיכרון #קרב #פיקודהעורף #מילואים #תהילים #מזמור #שירלמעלות #תפילה #צורתהפסק #צורותהפסק #מזמורלדוד #פרקיתהילים #בגדכפת #בגדכפתבראשמילה @ירעם נתניהו @ירעם נתניהו @ירעם נתניהו
תמלול:
הסבר המזמור מתהילים "מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר", בתוספת הערות לשון מעניינות.
מִזְמוֹר לְדָוִד ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר
כשה' הוא הרועה שלי לא חסר לי דבר.
בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי
נְאוֹת – צורת הרבים בסמיכות של נָוֶוה – המקום שהרועים חונים. נווה*.
יַרְבִּיצֵנִי – מלשון לרבוץ. כלומר ה' נותן לי מנוחה.
מֵי מְנֻחוֹת – המנוחה ליד מים שזורמים בניחותא. מֵי – ההגייה הקלסית היא מֵי בלי להגות את היו"ד ולא מֶיְי, כמו: ביצה, זיתים, איפה, תימני. הרחבה תמצאו בתיאור הסרטון פה למטה.
נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ
נַפְשִׁי – במשמעות: אותי.
יְשׁוֹבֵב – מלשון ישיב, ה' ישיב אותי אליו**.
יַנְחֵנִי – ינחה אותי, ינהיג אותי, יוביל אותי.
בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק – מעגל בתנ"ך בא גם במשמעות דרך, כלומר: בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק = בדרך הנכונה. בְמַעְגְּלֵי בלי דגש בבי"ת אע"פ שיש פה בג"ד כפ"ת בראש מילה. חוסר הדגש קורה כשהמילה מחוברת למילה הקודמת באחד מטעמי המקרא המחברים, וכאשר המילה הקודמת מסתיימת בתנועה: יַנְחֵנִי מסתיימת בתנועת i.
גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי
בְּגֵיא צַלְמָוֶת – גֵיא־ היא צורת הסמיכות של גַּי/גַּיְא – בקעה בין הרים. ואתם כבר זוכרים: גֵי, ולא גֶי. גיי הכוונה למשהו אחר.
שִׁבְטְךָ – המטה שלך. הרחבה על הקשר שבין שֵבֶט ובין מטה, ועל גלגולי המשמעות של המילה שֵבֶט, ועל הקשר בין שֵבֶט ובין שרביט – תמצאו בסרטונים בתיאור הסרטון פה למטה.
וּמִשְׁעַנְתֶּךָ – צורת הפסק של משענתְך֫. הרחבה על צורות הפסק תמצאו בסרטון הקודם שפרסמתי ובו הסבר למזמור "שיר למעלות אשא עיני אל ההרים".
הֵמָּה – צורה עתיקה לצורה הם.
תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה
דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן – כמו שראינו ב"יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק", גם פה בַשֶּׁמֶן – בלי דגש בבי"ת כי המילה מחוברת למילה הקודמת באחד מטעמי המקרא המחברים והמילה הקודמת דִּשַּׁנְתָּ מסתיימת בתנועת a.
אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית ה' לְאֹרֶךְ יָמִים
אַךְ – במשמעות רק. כמו: וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ = רק שמח.
וָחֶסֶד – ולמה וָחסד ולא וְחסד? בתנ"ך כשווי"ו החיבור באה לפני הברה מוטעמת, תבוא וי"ו החיבור בתנועת a. בימינו: אפשר גם וָחסד וגם וְחסד.
וְשַׁבְתִּ֫י – במלרע, במובן אשב או אשוב בעתיד. וְשַׁ֫בְתִּי הכוונה עבר, ולכן חשוב להקפיד על ההטעמה של המילה כי היא משנה את המשמעות. וְשַׁ֫בְתִּי – עבר, וְשַׁבְתִּ֫י – עתיד.
נפל בעריכה:
*ברבים: נָווֹת או נָאוֹת, ובסמיכות רבים: נְווֹת-, נְאוֹת־.
**המילה שובב מופיעה בתנ"ך ומשמעה חוטא. מה הקשר? כי השורש ש-ו-ב משמעו חזרה, כמו: לשוב בתשובה – לחזור בתשובה. ובהשאלה: לחזור ממשהו במובן להתחרט. ומפני שכשחוזרים יש סטייה מהדרך, התרחבה המשמעות גם לסטייה מדרך הישר, ומכאן שובב כמו: שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים – חוטאים. ובימינו המילה עברה ריכוך מסוים.
כתיבת תגובה