הסבר המזמור מתהילים שאומרים בתפילה בחנוכה "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד" בתוספת הערות לשון מעניינות.

@yiramne

"מזמור שיר חנוכת הבית לדוד": הסבר המזמור מתהילים שאומרים בחנוכה, בתוספת הערות לשון מעניינות לומדים_עם_טיקטוק לומדיםעםטיקטוק לשון עברית תהילים מזמור שירלמעלות תפילה צורתהפסק צורותהפסק מזמורלדוד פרקיתהילים בגדכפת בגדכפתבראשמילה האהשאלה קמץקטן רבים שתיצורותרבים @ירעם נתניהו @ירעם נתניהו @ירעם נתניהו

♬ School Rooftop (Bird Sounds) – hisohkah

תמלול:

מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד

חנוכה – רבים בטוחים שחנוכה נקרא כך בגלל חנו-כ"ה. זו דרשה כמובן. חנוכה נקרא כך על שם חנוכת הבית, בית המקדש. יש קשר מעניין בין המילה חנוכה ובין המילה חך. את הקשר תמצאו כאן.

אֲרוֹמִמְךָ ה' כִּי דִלִּיתָנִי וְלֹא־שִׂמַּחְתָּ אֹיְבַי לִי

אֲרוֹמִמְךָ – צורה חריגה כי היינו מצפים לארומֶמך. יש מעט חריגים כאלה בתנ"ך.

דִלִּיתָנִי – מלשון לִדלות, להעלות, לרומם. כמו: לדלות מים מהבאר, וכמו המילה דלי עצמה.

ה' אֱלֹהָי שִׁוַּעְתִּי אֵלֶיךָ וַתִּרְפָּאֵנִי

שִׁוַּעְתִּי – פניתי. כמו שכתוב על בני ישראל במצרים: וַיִּזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים מִן הָעֲבֹדָה. שַׁוְעָתָם = פנייתם, צעקתם.

ה' הֶעֱלִיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי חִיִּיתַנִי מיורדי [מִיָּרְדִי] בוֹר

חִיִּיתַנִי מיורדי [מִיָּרְדִי] בוֹר – חיית אותי כדי שלא ארד לבור. המ"ם של מִיָּרְדִי נקראת מ"ם המניעה. כמו: וּבְעוֹד שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה יֵחַת אֶפְרַיִם מֵעָם – מעם = שהוא לא יהיה עַם.

בוֹר – בלי דגש אע"פ שיש פה בג"ד כפ"ת בראש מילה. הרחבתי בנושא בסרטון "שיר למעלות אשא עיניי אל ההרים", תמצאו אותו כאן.

זַמְּרוּ לַה' חֲסִידָיו וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ

קָדְשׁוֹ – קמץ קטן, הגייתו o: קודשו.

כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ בָּעֶרֶב יָלִין בֶּכִי וְלַבֹּקֶר רִנָּה

רגע – על הקשר בין רגע ובין רוגע תמצאו כאן.

בֶּכִי – צורת הפסק של הצורה הרגילה: בְּכ֫י.

וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְשַׁלְוִי בַּל אֶמּוֹט לְעוֹלָם

שַׁלְוִי – מלשון שלווה.

בְשַׁלְוִי – גם פה: בלי דגש בבי"ת אע"פ שיש פה בג"ד כפ"ת בראש מילה.

אמוט – אתמוטט.

ה' בִּרְצוֹנְךָ הֶעֱמַדְתָּה לְהַרְרִי עֹז הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ הָיִיתִי נִבְהָל

הֶעֱמַדְתָּה לְהַרְרִי עֹז – העמדת אותי בבטחה על הרים עזים-חזקים.

הֶעֱמַדְתָּה – יש ה"א אבל בהמשך הפסוק הִסְתַּרְתָּ בלי ה"א. גם בנושא הזה הרחבתי בנושא בסרטון "שיר למעלות אשא עיניי אל ההרים".

לְהַרְרִי – ההר שלי. בצורה הררִי במקום הרִי יש רי"ש כפולה. יש עוד מילים שיש להן שתי צורות:

  • צד – צידי הדרך, צדדים
  • עַם – עמים, שבעת העממים.

פָנֶיךָ – גם פה: בג"ד כפ"ת בראש מילה בלי דגש בפ"א.

אֵלֶיךָ ה' אֶקְרָא וְאֶל אֲדֹנָי אֶתְחַנָּן. מַה בֶּצַע בְּדָמִי בְּרִדְתִּי אֶל שָׁחַת הֲיוֹדְךָ עָפָר הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ

בֶּצַע – רווח. כלומר מַה בֶּצַע = איזה רווח יש פה כשאני יורד אל שחת.

שָׁחַת – בור שמשמש למלכודת, ובפסוק פה: דימוי לקבר, לשְאול. כמו: שד משחת = שד שהגיע מהשאול.

הֲיוֹדְךָ עָפָר הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ – האם יכול העפר להודות לך והאם יכול העפר להגיד את אֲמִתֶּךָ – נאמנותך? אֲמִתֶּךָ – מלשון אמת, נאמנות

הֲיוֹדְךָ, הֲיַגִּיד – פה מדובר בהה"א השאלה ולא ה"א הידיעה.

את ה"א השאלה מזהים לפי הניקוד: בדר"כ היא מנוקדת בחטף פתח ואין אחריה דגש, בעוד ה"א הידיעה מנוקדת בדר"כ בפתח ודגש אחריה.

שְׁמַע ה' וְחָנֵּנִי ה' הֱיֵה עֹזֵר לִי

וְחָנֵּנִי – קמץ קטן. הגייתו o: וחונני.

הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה

וַתְּאַזְּרֵנִי – מלשון אזורחגורה. חגרת אותי בשמחה*.

לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם ה' אֱלֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ

כָבוֹד – בלי דגש בכ"ף.

יִדֹּם – מלשון דממה. יש המקשרים בין דממה ובין דמדומים בבחינת השקט שלפני הסערה: התחלת היום והתעוררות הטבע.

ירד בעריכה:
 הרחבה על אזר אומץ או אזר עוז והקשר לאזור-חגורה תמצאו כאן.