מה אתם קונים: ריבת אפרסק או אפרסקים, מדוע אנחנו קונים עגבניות (ברבים) אבל על השלט בשוק כתוב: עגבנייה 9.90 לקילו, מדוע הסיפור נקרא "האריה שאהב תות" בעוד אנחנו אוהבים תותים, ובאילו שפות אין(!) יחיד ורבים – על השימוש ביחיד או ברבים בשמות .
להאזנה ב-itunes לחצו כאן | להאזנה ב-Podcast Addict לחצו כאן.
הינה ההסכת גם ביוטיוב:
ולחובבי soundcloud:
תחשבו רגע מה אתם קונים: ריבת תות או תותים, ריבת אפרסק או אפרסקים? חשבתם פעם מדוע אנחנו קונים עגבניות (ברבים) אבל בשוק על השלט כתוב: עגבנייה (ביחיד) ב-9.90 ש"ח לקילו; מדוע אנחנו אוכלים עדשים (ברבים) אבל כרוב (ביחיד); ומדוע שם הסיפור הוא "האריה שאהב תות" בעוד בפועל אנחנו אוהבים תותים? – שיחה מרתקת על השימוש ביחיד או ברבים בשמות בתחום המזון.
בפרק תכירו מהו שם קיבוצי, תשמעו סקירה קצרה האם שם קיבוצי בא בתנ"ך ובלשון חז"ל ביחיד או ברבים, וממה מושפעת עברית ימינו בשאלה זו (רמז: שפות זרות).
כמו כן בפרק תשמעו את התבחינים-קריטריונים המרכזיים (כמו אופן תרבות הצריכה, אחידות החומר, שאלת הגודל) מתי מאכל מסוים ייאמר ביחיד ומתי ברבים, והאם יש פה מוסכמה עולמית או שכל שפה מגדירה לעצמה מה יחיד ומה רבים. וגם נקבל הצצה לשפות שאין בהן כלל יחיד ורבים ואיך הן מצליחות לייצג בדיבור יחיד או רבים.
ד"ר קרן דובנוב – חברת האקדמיה ללשון העברית, ולשעבר מזכירה מדעית באקדמיה ללשון.
מלמדת לשון ועריכה במכללה האקדמית לחינוך על שם דוד ילין, שם היא גם המנהלת של התוכנית. למדה בלשנות כללית באוניברסיטת מוסקבה, לשון עברית באוניברסיטת בר אילן ובאוניברסיטה העברית בירושלים.
מתמחה בחקר העברית בתקופת ההשכלה, וחוקרת את התהוות העברית החדשה.
הרחבה ודברים שהוזכרו בפרק
- גזר וקישואים, אורז ועדשים: שמות ספירים ולא-ספירים בתחום מזונות מן הצומח / ד"ר קרן דובנוב
- "קולולושה" פרק 16: השפעת הרוסית על העברית / ד"ר קרן דובנוב
- "קולולושה" פרק 15: למה יש זכר ונקבה בדברים דוממים? / ד"ר קרן דובנוב
- "קניתי חמישים עט" – תקין או לא? / ירעם נתניהו
.
.
רוצים לקבל עדכון על ההסכת הבא? רוצים לדעת מתי עולה הרשומה הבאה?
לחצו כאן והצטרפו לרשימת התפוצה של "לשוניאדה"
.
08/01/2024 at 5:40 pm
הרצאה מצוינת. אגב, ייתכן שהאבטיחים במצרים היו קטנים יותר, ואולי עקב כך יש יחיד ורבים. אולי גם נהגו לאכול בצלצלים או שומים קטנים?
21/04/2024 at 2:32 pm
נושא מעניין מאוד!
מתחילת הפרק חיכיתי לשמוע הסבר על המילה הבסיסית והמעניינת ביותר – מים.
בשפות שאני מכיר, מים הם שם קיבוצי ביחיד, כמו חלב בעברית. מדוע בעברית הם ברבים? מים חמים, קרים, עמוקים. כך גם לגבי שמיים וחיים.