גלו מהן שתי האפשרויות איך לפסק את הפסוק צָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים, ומה המשמעות של כל אפשרות.
@yiramne צָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים – גלו מהן שתי האפשרויות איך לפסק את הפסוק ומה המשמעות של כל אפשרות (פרשת בשלח) #לומדים_עם_טיקטוק #לומדיםעםטיקטוק #עברית #לשון #פרשתשבוע #פרשתהשבוע #פש #תנך #מקרא #יהדות #דברתורה #תורה #פרשה #ספרשמות #פסוק #פסוקים #דברתורהלשוני #דתלשוני #פיסוק #פסיק #דומשמעי #דומשמעות #מיםאדירים #טעמיהמקרא #שירתהים @ירעם נתניהו
תמלול:
מיהם האַדִּירִים? יש שתי אפשרויות.
לאחר קריאת ים סוף, מופיע בפרשת השבוע שלנו, פרשת בשלח, שבני ישראל אומרים בשירת הים:
נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים .
יש שתי אפשרויות איך לפסק את הפסוק ומכאן איך להבינו:
- צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת, (פסיק) בְּמַיִם אַדִּירִים. כלומר: אַדִּירִים קשור למים. המים הם האדירים, כלומר עוצמת מים חזקה.
- צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם, (פסיק) אַדִּירִים. כלומר: אַדִּירִים קשור לאלה שצללו – כלומר למצרים. מי צלל כעופרת במים? האדירים, כלומר המצרים.
אדירים במובן אנשי מעלה מופיע גם בפסוק: וַיִּקַּח אֶת שָׂרֵי הַמֵּאוֹת וְאֶת הָאַדִּירִים וְאֶת הַמּוֹשְׁלִים בָּעָם.
אגב, טעמי המקרא מצדדים באפשרות הזו: שהאדירים הם אלה שצללו – כלומר המצרים.
28/04/2024 at 3:54 pm
הטעמים, לא תומכים באפשרות זו.
טפחא ( טרחא) אחרי זקף קטון , אינו טעם מפסיק.
יש אינספור דוגמאות לכך.
גם בשירת הים עצמה.
כגון "תורישמו ידי"
תבלעמו ארץ"