תורה, משכן, קורבן, כנסת – האם הפיכה של מילים שמשמשות בקודש לשימוש גם בחול היא חידוש של עברית ימינו או שכבר בתנ"ך עצמו מילים אלה שימשו לקודש וחול? שיחה מרתקת על תופעת החילון, כולל שבירת מיתוסים.

להאזנה ב-itunes לחצו כאן | להאזנה ב-Podcast Addict לחצו כאן.

הינה ההסכת גם ביוטיוב:

ולחובבי soundcloud:


לא אחת שמעתי תלונות שהעברית שלנו אינה לשון קודש כי היא שינתה מילים ששימשו בתנ"ך: בתנ"ך הן שימשו בקודש ואילו היום הן משמשות לחול, כמו משכן (בתנ"ך: משכן העדות, היום: משכן הבימה), מכהן (בתנ"ך: מכהן בבית המקדש, היום: מכהן במשרה בכירה), תורה (בתנ"ך: דברי קודש, היום: תורת המשחקים), ואת השינוי הזה כינו בשם תופעת החילון.

בשיחה עם ד"ר גבריאל בירנבאום יצאנו לבדוק אם אומנם תופעת חילון יש פה או שמא כבר בתנ"ך מילים מסוימות שימשו הן לקודש והן לחול (קלקלן-סופיילר: האפשרות השנייה).

בפרק תשמעו על הוויכוחים שהיו במתן השם כנסת לכנסת ישראל אשר בירושלים, תגלו על תופעת החילון בשפות אחרות (הולידיי – יום קדוש שהפך ל… חופשה), מה הסיפור של קדֵשה במשמעות יצאנית, וגם: על השינוי שחל בדבר שמאיר לנו – המנורה, ועל המהפך שקרה במונח יום הזיכרון.

שימו לב: בערך בדקה 0:55:30 נאמר אבא קובנר במקום ברל כצנלסון.


ד"ר גבריאל בירנבאום – בלשן, מחבר הספר "לשון המשנה בגניזת קהיר".

היה בעבר המזכיר המדעי של האקדמיה ללשון העברית.

פרקים קודמים בקולולושה בהשתתפות ד"ר בירנבאום:


הרחבה ודברים שהוזכרו בפרק:

.

.

רוצים לקבל עדכון על ההסכת הבא? רוצים לדעת מתי עולה הרשומה הבאה?
לחצו כאן והצטרפו לרשימת התפוצה של "לשוניאדה"

.</spa