מה ההבדל בין גילים וגילאים, כדי ועל מנת, מתברר ומסתבר, וגם: אתם בעד או נגד הרפורמה ולמה אין מי שמחליט היום – חלק אחרון בסדרת הטיפים.
(לחצו להגדלה)
מגזין תשרי תשפ"ד, גיליון מספר 27
הטור בטקסט "חי":
גילים / גילאים
רבים מתבלבלים בזה בין שתי המילים, ובאתי להושיט עזרה.
- גילאים – בני גיל אחד, בעלי גיל שווה.
שני ילדים בני שש הם גילאים.
גילאים היא מילה שמשמשת בעיקר בתחום הסוציולוגיה, ולכן ברוב מוחלט מהמקרים כשאתם מבקשים לכתוב אותה נראה שאינכם באמת מתכוונים למשמעות הזו אלא לגילים.
- גילים – רבים של גיל.
למשל: ההצגה מתאימה לבני כל הגילים. כלומר לבני כל גיל, ולאו דווקא לבני גיל מסוים.
לפי זה במקום: גן לגילאי שלוש עד שש – צריך לומר: גן לגיל שלוש עד שש, ואפילו אפשר: גן לבני שלוש עד שש.
עוד / יותר
רבים אינם מכירים את ההבחנה הקלסית בין יותר ובין עוד.
יותר – הכוונה יותר ממשהו.
אברהם חכם יותר מנמרוד – כלומר נמרוד חכם, אבל אברהם חכם יותר ממנו.
אבל כשאין המשמעות של יותר ממשהו נכון להשתמש בעוד.
וַיֹּאמֶר ה' אֶל לִבּוֹ לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם – אני מניח שהיום היו רבים מנסחים זאת: לא אוסיף לקלל יותר את האדמה בעבור האדם.
אבל פה אין יותר במשמעות יותר ממשהו, ולכן הניסוח המומלץ הוא עוד.
וכן בתפילת 'עלינו לשבח' שנהוג לומר בסוף כל תפילה: ה' הוּא הָאֱ-לֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד.
לא: "אין יותר" כי גם פה אין המשמעות של "יותר ממשהו". ולכן: אין עוד.
תזכרו ש"יותר" במשמעות more any אינו מומלץ, אלא "יותר" בא במשמעות more.
על מנת / כדי
בדיבור רגיל כולנו אומרים כדי אבל ברגע שאנשים עוברים לדיבור רשמי או לכתיבה רשמית הם מבכרים את על מנת על פני כדי, והם בטוחים שאלה מילים נרדפות לחלוטין וכי על מנת היא עברית גבוהה יותר.
כדאי לדעת שיש הבדל במשמעות בין על מנת ובין כדי, ולא תמיד המילים חופפות.
- על מנת משמעה בתנאי, מתוך כוונה.
למשל: המשרד קיבל תקציב שנתי על מנת שישקיע בחלשים – הוא קיבל תקציב בתנאי ומתוך כוונה שישקיע בחלשים.
"ואסור לגנוב דרך שחוק או לגנוב על מנת להחזיר", כותב הרמב"ם (הלכות גנֵבה א, ב), כלומר, אסור לגנוב מתוך כוונה להחזיר.
- כדי משמעה בשביל, יש פה עניין של תכלית.
פניתי אליך כדי להציע לך עבודה – תכלית הפנייה היא הצעת עבודה. אין פה עניין של תנאי כלשהו.
נחדד:
- על מנת – כשיש עניין של תנאי.
- כדי – לציון תכלית, וזו הכוונה שלנו ברוב המקרים.
מתברר / מסתבר
המילים מתברר ומסתבר אינן נרדפות, כמו שרבים חושבים.
- מסתבר – מלשון סברה, דבר סביר. כלומר מדובר בדבר שמתקבל על הדעת, שנראה סביר והגיוני.
- מתברר – מלשון ברור, כלומר מדובר במשהו שנעשֶה ברור וּודאי, שנָעָשֶה גלוי וידוע.
הינה דוגמה טובה שמצאתי באתר האקדמיה ללשון שממחישה את ההבדל בין המילים.
למישהו כואבת הרגל והוא הולך לרופא. הרופא בודק אותו ואומר לו לפני הצילום: מסתבר שיש לך שבר ברגל – כלומר זו האבחנה של הרופא לפי מה שנראה לו. אבל לאחר הצילום שהוכיח את ההשערה של הרופא, הרופא אומר לו: מתברר שיש לך שבר ברגל.
מילים שנשארות "באוויר"
מה הבעיה במודעה הזו?
המילים לפני, אחרי, בלי וכדומה הן מילות יחס, ולא נכון להשאירן "באוויר" אלא יש להשלימן.
לפני כן, אחרי כן, בלי הילדים (ולא: לפני, אחרי, בלי).
לכן עקרונית הניסוח במודעה צריך להיות: לפני הטיפול, אחרי הטיפול.
וגם פה:
האם לנסוע לחו"ל עם הילדים או בלי? – נכון לנסח: עם הילדים או בלעדיהם.
בעד או נגד הרפורמה?
רצוי להימנע שתי מילות יחס ברצף לפני שם. למשל:
על ומתחת לשולחן – מומלץ פחות להתנסח כך כי יש פה שתי מילות יחס (על, מתחת) הקשורות לאותה המילה – שולחן. לכן מומלץ לחזור על השם: "על השולחן ומתחת לשולחן" או: "על השולחן ומתחתיו".
לפני ואחרי החופשה – "לפני החופשה ואחרי החופשה" או "לפני החופשה ולאחריה".
אתה בעד או נגד הרפורמה המשפטית? -> בעד הרפורמה או נגדה.
התאמת מילת היחס
מתוך מודעה:
טיפול שורש – לאחר הליך טיפול שורש, לרוב מניחים כתר מעל השן המטופלת כדי לחזק ולהגן עליה מפני שברים פוטנציאליים לאחר טיפול השורש]
בעברית מתאימים את מילת היחס לפועל המתאים, ולכן: מחזקים את ומגינים על.
במודעה כתוב: לחזק ולהגן עליה – יש פה שני שמות פועל שקשורים לאותה מילת יחס (על): לחזק עליה ולהגן עליה. אבל אין דבר כזה לחזק על, אלא לחזק את. כלומר יש פה חוסר התאמה במילת היחס.
לכן הניסוח המתאים: כדי לחזק אותה ולהגן עליה.
- הוא התחנן והפציר בו שיחזור מהחלטתו.
בעצם כתוב פה: הוא התחנן בו והפציר בו.
בעברית: מתחננים לפני/בפני מישהו. לכן יש לנסח: הוא התחנן לפניו/בפניו והפציר בו.
אין מי שמחליט היום
בהשפעת האנגלית ועוד שפות השתלטה המילה לקחת, שלא לומר לקחה כל חלקה טובה, ואנחנו נעדיף להתנסח על דרך העברית.
במקום | עדיף
|
לוקחים אחריות | מקבלים עלינו אחריות / מקבלים אחריות / נושאים באחריות. |
לוקחים סיכון | מסתכנים |
לוקחים/נוטלים חלק | משתתפים |
לוקחים תמונה | מצלמים |
אגב, היום כולם מקבלים החלטות ואיש אינו מחליט עוד (ולא: מחליט יותר – זוכרים?). לכן במקום קיבלתי החלטה כדאי לומר החלטתי.
את קיבלתי החלטה נשאיר למקרים שרוצים להדגיש את התהליך – שהיה תהליך ארוך שקדם להחלטה. למשל: "קורס קבלת החלטות" אינו קורס החלטות אלא קורס שמקנה למשתתף טכניקות איך לנהל את התהליך של ההחלטה כדי שבסופו של דבר נקבל (או נחליט) את ההחלטה הנכונה.
רוצים להתעדכן כשההסכת הבא יעלה? רוצים לקבל עדכון כשעולה רשומה חדשה לאתר?
לחצו כאן והצטרפו לרשימת התפוצה של "לשוניאדה"
29/02/2024 at 8:27 pm
ממש מחכים
29/02/2024 at 8:31 pm
ירעם אני לומד ממך המון.
שאלתי היא לגבי גיל גילים-מדוע כתבת לגיל 3 עד 6 ולא לגילי 3 עד 6
תודה רבה על הידע.
04/03/2024 at 11:23 am
אפשר "לגילי" אבל מה רע ב"גיל"? נשמע טוב יותר
16/03/2024 at 6:55 am
יש לך אתר מצוין. מאוד אוהב לקרוא אותך. יישר כוח
16/03/2024 at 10:34 pm
תודה רבה