אחת המילים הראשונות שכל ילד מוציא מפיו היא "אבא". ואכן, לא רק שזו מילה בסיסית ומוקדמת כל כך בחיים של כל אחד, היא גם מילה שהלכה למשמעות רבות מאוד. בעצם, המילה המקורית היא אב – ה"א" שבסופה היא בארמית מה שאצלנו הא הידיעה: אבא הוא האב, אמא היא האם, מלכא הוא המלך, וכדומה.

אב, כאמור, מתחבר למשמעויות רבות ושונות: אב העורקים בגופנו (כלומר העורק הראשי), אב מזון (אחד מכמה אבות המזון), אבי האומה ועוד ועוד – אבל מוצאים אותו גם מונח התלמודי אב טומאה (ומכאן: אבי אבות הטומאה).

כשם, הוא ניתן גם לחודש בלוח העברי, חודש מנחם אב, שעליו נאמר "משנכנס אב ממעטין בשמחה" ובו חלים תשעה באב וגם ט"ו באב.

לא נקפח את האמהות: מלבד האמא המוכרת לכולם, יש גם צירופים כמו עיר ואם, אם הדרך, אמא אדמה, אם החיטה ועוד.

ונחזור לאבות, כי השורש אב משותף גם לשפה הערבית. השם הערבי הנכתב abbas נועד לציין גם אבא, וגם אריה, ממש כשם שהלשונות האחרות מתייחסות לאריה כראש, כמלך החיות (ומכאן: יש לומר חלק הארי, כלומר חלקו של המנהיג – ולא החלק הארי!) בערבית, הוראתה של המילה היא גם חמוּר, רציני. דודו של הנביא מוחמד נקרא עבאס, וממנו החלה שושלת בית עבאס ששלטה ברוב האימפריה המוסלמית בין השנים 750–1250, ובאנגלית הם נקראים Abbassid.

אבל, המילה אבא לא נעצרה אצל הערבים והיהודים – וגם הנוצרים אימצו אותה. abbot באנגלית הוא ראש מנזר (או אב מנזר), מפני שבלטינית abbas היה, בדיוק כמו בעברית, תואר של כבוד: האבא, או אבי. ה-abbot נתן את שמו למנזר שהוא ה-abbey, בית מנזר המנוהל על ידי אב או אם מנזר, ומכאן גם Westminster Abbey המוכר לכל מי שביקר בלונדון. הביטלס הכניסו את המילה להיסטוריה באלבום שלהם Abbey Road.

אבו מאזן – שמו האמיתי הוא בעצם מחמוד עבאס, וכך סגרנו את המעגל וחזרנו למזרח התיכון.