כמה טוב שיש לנו במה להאמין ולקוות: בפיס, בטוטו, בלוטו, בצ'אנס. את הפיס לא המציאו בהגרלה הגדולה – אלא בבית המקדש! ה"פייסות" מוזכרים במשנה, כהגרלה שהיו עושים בין הכהנים כדי לקבוע מי יזכה באיזו עבודה: וכך כתוב שם:

"…וכל הקודם את חברו לתוך ארבע אמות זכה. ואם היו שניהם שווין, הממונה אומר להן הצביעו: מה הן מוציאין, אחת או שתיים (וזה הרבה יותר דומה לטוטו מאשר לפיס!!)… מעשה שהיו שניים שווים רצים ועולים בכבש, ודחף אחד מהן את חברו, ונפל ונשברה רגלו; וכשראו בית דין שהן באין לידי סכנה, התקינו שלא יהו תורמין את המזבח אלא בפיס".

כשהקימו את "מפעל הפיס" (בהתחלה, התנגד לכך ראש הממשלה בן גוריון מטעמים אידאולוגיים מחשש להשלכות המוסריות של ההגרלות) נבחר השם הזה בגלל המונח ההיסטורי. ובעניין הפרסום, את אחת הסיסמאות המוכרות ביותר של החברה – "פיס בכפר, פיס בעיר, פיס הופך עני לעשיר" – כתבה לפי המסופר קופירייטרית במשרד "דחף", לימים לא אחרת מאשר חברת הכנסת גאולה כהן, אימו של צחי הנגבי.

לפיס נוסף עם השנים חיש-גד – וזה מכיוון ש"גדא" הוא מזל בארמית, ולכן ביש-גדא הוא מזל רע.

זה לא האזכור היחיד למזלות בספרות הקודש שנתן את שמו למאורעות: פור היא מילה פרסית שמשמעה חרס או אבן קטנה שהיו מטילים כדי לקבוע ולקבל החלטות, וכתוב במגילת אסתר: "כי המן בן המדתא האגגי צורר כל היהודים, חשב על היהודים לאבדם, והפיל פור – הוא הגורל – להומם ולאבדם…על כן קראו לימים האלה פורים, על שם הפור".

הלוטו (ומכאן גם ה-lottery  שהוא המילה האנגלית למשחקי ההגרלות) גם הוא מקורו במילה מוקדמת hlot במשמעות של חפץ, בדרך כלל כפיס עץ, ששמו של אדם כתוב עליו, ואשר שימש לקביעת חלקו של אדם (למשל, בעת חלוקת קרקעות). בדומה לכדור המזל, כפיסי העץ הוכנסו למיכל, וזה מהם שיצא – הוא שעלה בגורל. בגרמניה לוטו וטוטו דרים בכפיפה אחת.

והטוטו הוא מגיע כנראה מאיטליה, שם מוכר ה-totocalcio כלומר טוטו-כדורגל (כפי שהוא נקרא גם בישראל במשך שנים רבות) וגם ה-totogol. והמקור: in toto פירושו במלואו (כמו טוטאלי).