יותר ויותר שומעים אנשים מברכים ב"ביי" או "ביי ביי" (והמהדרין יאמרו "שלום וביי"), ואילו ה"שלום" הוותיק והטוב נדחק לקרן-זווית.
bye האנגלי הוא קיצורו של good-bye שמקורו ב-godbwye שהוא הצורה המוקדמת של God be with you כלומר יהא האל איתך. ובמקורותינו:
"ה' עמכם" אומר בועז לקוצרים במגילת רות, שתיקרא בשבוע הבא בחג השבועות. (בעברית, הוספנו גם ברכה לעצמנו, ומכאן: עמנו-אל). מעניין, שצורת ההכפלה bye bye אינה המצאה חדשה, לא כברכה (תועדה ככזו כבר ב-1709) ועוד יותר מוקדמת (1636) כצליל ששימש להרדים תינוקות.
משחק מילים מן הזמן האחרון: חנויות הנוחות בתחנות סונול נקראות good buy.
האנגלוסקסים משתמשים ב- bye למיניו, והאיטלקים אומרים פשוט צ'או. הם גם שרים "צ'או צ'או במבינה", ובכלל משתמשים במילה בעת פרידה ממישהו, וגם כמילה של קריאה בעת מיפגש ובפתיחה של תכתובת לא-פורמלית (כמו בפורומים באינטרנט). ל-ciao מקור מעניין: המילה מתחילה את דרכה מהניב הוונציאני של השפה האיטלקית כ: s-ciao vostro, כלומר, אני עבדך. ה-ciao נגזר מהמילה הלטינית sclavus כלומר עבד, שמוכרת לנו בגלגולה האנגלי slave. עד היום, במדינות רבות, בעיקר במזרח אירופה, נהוג להיפרד באמירת servus (כלומר משרת, כמו servant. ההבדל ביניהם הוא שעבד הוא רכושו של האדון, ואילו משרת עושה זאת בתשלום). מכאן גם שרת המחשב – ה-server. בעברית, אנחנו חותמים לעיתים רחוקות על מכתבים "לשירותך תמיד". פקידים בריטיים מנומסים חותמים "Your obedient server" כלומר משרתך הצייתן.
נשאר רק לקשור (כרגיל…) את העניין למדיה: כולם מבטאים נכון את המילה צ'או – אבל כמעט כולם מתעקשים לבטא את שם המכונית לאנצ'ה – כלאנצי'ה (כלומר צ' בחיריק ואחריה י' בקמץ) – במקום פשוט צ' בקמץ, בדיוק כמו במילה צָ'אוֹ או בריקוד צָ'ה צָ'ה צָ'ה. ה-lancia האיטלקית פירושה חנית, ואנחנו מכירים אותה גם מדגם מכונית Lancer כלומר נושא חנית, וגם כ"פרילאנסר" – הלא הוא freelancer, כלומר אחד שמבצע משימה (במקרה הזה: חייל נושא חנית) שאין לו מעסיק קבוע, והוא משכיר את מיומנויותיו. ובענף שלנו, ענף הפרסום, יש לא מעט פרילאנסרים שנושאים לאו דווקא חנית אלא מקלדת או מצלמה.
כתיבת תגובה