בתכנון מדיה, אנחנו מציעים לא אחת שימוש במגזינים כדי להעביר את המסר. מגזינים מהיכן?
כמו הרבה מילים, זו מילה ערבית – שאת עקבותיה תראו מייד גם בלשון העברית – שהגיעה ללשונות אירופה, שימשה שם בשימוש המקורי, וקיבלה גם שימוש אחר.
מגזין הוא לא אחר מאשר דודו הרחוק של מחסן.
המקור הוא המילה הערבית מחזן, וברבים מחאזן, ואלה המחסנים, הבניינים ששימוש לאחסן בהם סחורות, אותן סחורות שהתחילו להגיע מאזורנו לאירופה בתקופה של מסעי הצלב, כלומר באזור שנת 1100 לספירה ואילך.
המילה הערבית מחזן הפכה אם כן ל-magazzino באיטלקית, magasin בצרפתית ועוד, כולן באותו פירוש של מחסן. דווקא באנגלית, נעלם כמעט השימוש במילה בהוראה זו, ושם בחרו מילים כמו warehouse ואחרות כדי לציין מחסן. וכמובן, בעברית היה קל מאוד לחזור למקור הערבי ולהסתמך על המילה האירופית – ולאמץ את המחסן. המילה הערבית האחרת הקרובה לזה היא חזאנה שפירושה כספת, והקשר בין מחסן לכספת ברור. גם המחסנית המשמשת בכלי נשק היא magazine באנגלית, וגם cartridge.
ואיך בכל זאת הגענו למגזין שבו מתפרסמות המודעות?
ב-1731 נעשה השימוש הראשון במילה לצורך זה עם הופעתו של Gentleman's Magazine, כתב-עת חודשי, אשר החידוש בו היה שעסק בחדשות ובנושאים שונים ומגוונים שאדם משכיל חייב לדעת אותם. כך גם המגזינים של היום שממוצבים ונתפסים כ"מחסן" של אינפורמציה ונושאים שונים, כאשר הפילוח שלהם יכול להיות לפי קהל היעד (נשים – ואז נושאי המגזין הם כאלה האמורים לעניין נשים) או נושאיים (כגון רכב או אוכל).
כתיבת תגובה