הפלאנרים שלנו אומרים לא אחת ללקוח שהסכום שהקציב לקמפיין אינו מגיע למסה הקריטית הנחוצה. יש לקוות שהוא לא נבהל ובורח למקלט הקרוב, כי המונח מסה קריטית מגדיר, בשימושו המקורי, את כמות החומר הדרושה לא לפרסום של תיבוליות או מכשירים סלולריים – אלא כדי לייצר פיצוץ גרעיני.

מה עומד מאחורי זה? לפיצוץ גרעיני יש צורך בכמות מינימלית – הלא היא המסה הקריטית – של חומר בקיע (אורניום, פלוטוניום ועוד). הביקוע הגרעיני מתרחש כאשר "מעוררים" חלקיקים מגרעין האטום ויוצרים תהליך שבו נוצרת כמות ענקית של אנרגיה. כאשר התהליך מכוון להיות מהיר מאוד, שחרור האנרגיה המיידי הוא בדמות פיצוץ. בכור גרעיני, למשל כמו בזה שמייצר חשמל, התהליך דומה מאוד לזה של פצצה – רק בתנאים מבוקרים, ובשחרור איטי של האנרגיה.

את הביסוס התיאורטי נתן אלברט אינשטיין במשוואה המפורסמת של E=mc2 שפירושה: האנרגיה E שווה למסה של הגוף, כפול מהירות האור c (שהיא 300,000 ק"מ בשנייה) בריבוע. החישובים התיאורטיים, שיושמו אח"כ בפיתוח פצצת האטום, לימדו שאת המסה המקסימלית ניתן להפיק מביקוע של גרעיני האטום של יסודות כבדים, ולכן נבחרו אורניום ופלוטוניום. המבנה האופטימלי להשגת התהליך הוא של כדור, ופצצה גרעינית עשוייה פלוטוניום מבוססת על כדור פלוטוניום ששוקל לא פחות מ-10 ק"ג.

ואגב, מכאן בא מונח אחר שאנחנו משתמשים בו לא מעט – תגובת-שרשרת – שהיא אותו תהליך מהיר שמתרחש בעת פיצוץ. במהלכו, פוגעים חלקיקי האטום זה בזה, מתבקעים וחוזר חלילה.

ועוד מילה בהקשר זה: האטום שאנחנו מדברים עליו הוא צירוף של שתי מילים יווניות: אַ (במשמעות של: לא, כמו א-פוליטי) + טומוס שמשמעו חלוקה, חיתוך. שכן, עד למאה העשרים לערך האמינו שהאטום אינו ניתן לחלוקה. המילה הזו התגלגלה גם (למשל בצרפתית: tome) למשמעות של כרך (במובן של ספר, או חלק אחד מתוך ספר) – וגם לרפואה, שבה המילה המציינת חיתוך ectomy היא סיומת לשמות של ניתוחים של כריתה והסרת איבר – למשל tonsillectomy שהוא ניתוח של כריתת השקדים.