בין העיתונים כמקור עיקרי לחדשות לבין הטלוויזיה, היה, מבחינה כרונולוגית, הרדיו. מהיכן המילה?

מ-1907 משתמשים במילה לציון העברה של שידורים על גלי רדיו, כאשר מקורה במילה הלטינית radiatio שפירושה זריחה או קרינה, ומקורה של זו במילה אחרת radius שפירושה קרן של אור, וגם משמשת לציון החישוּרים, שאנחנו מכירים כ"שפיצים" בגלגל האופניים – אותם חלקים שמחברים בין מרכז הגלגל להיקפו, וזהו בדיוק הרדיוס שמשמש אותנו באותה משמעות בגיאומטריה. על קבוצת כדורגל שנענשת באי קיום משחק באזור הקרוב מוטל לכן "עונש רדיוס".

הקרינה שמקורו של המונח מוצאת את ביטוייה גם במקומות אחרים: הרדיאטור במכונית או בבית, המקרן, שתפקידו להקרין ולפזר את החום, בא משם – וגם החומרים הרדיו-אקטיביים באים מאותו שורש: זוג המדענים הידועים פייר ומארי קירי גילו חומר שיש לו תכונות שהוא פולט קרינה וקראו לו רדיום על שם אותן קרניים, ולאחר מכן ייחסו תכונה של רדיו אקטיביות (כלומר פליטת קרינה) גם לחומרים אחרים. מכאן, הרופא הרדיולוג שאנחנו פוגשים בקופת חולים, הוא זה שעושה שימוש בחומרים רדיו אקטיביים, למשל באבחון מחלות ובצילומים שונים.

נחזור לרדיו במשמעות המוכרת לנו. אחד הצירופים הוא radio receiver כלומר מקבל או קולט של תשדורות רדיו, ולכן הוא קוצר גם ל-receiver. יש מי שקורא לו גם tuner (זכרו שברדיו יש כפתור לכיוון התחנות שמסומן  tuneוכפתור לעוצמה שנקרא volume). מהרדיו נגזר גם הרדאר (מכ"מ בעברית: מגלה כיוון מרחק) שהוא פחות או יותר קיצור של radio detecting and ranging.

מעניין, שהרייטינג המוכר לנו החל את דרכו, וגם נקרא ratings, דווקא ברדיו בשנת 1930, כמובן לא באותן שיטות טכנולוגיות.

ובלי אקטואליה אי אפשר: הרדיו הפיראטי הרווח היום כל כך, הוא אולי יחסית חדש כתופעה, אבל המילה פיראט במשמעות של שודד שימשה כבר את היוונים, תחת ההגדרה של: מתקיף, מבצע מעשה עוין.

הרבה חומר מעניין בנושא, ובכלל, תוכלו למצוא באתר הנפלא הזה.