בתקופה זו, כותבי המאמרים אוהבים לדבר על התנפצות החלום: זה יכול להיות החלום הציוני, חלום השלום, חלום השוויון בין אנשים וכד'. ואחד הביטויים המקובלים – הוא יפה גם בתור כותרת, כי הוא קצר ולכאורה קולע – הוא "החלום ושברו", כאשר הכותב מתכוון (מפני שלא קרא עדיין את "רגע של טריוויה" של היום), כי היה חלום – והנה נשבר, נופץ. כותרת לדוגמא של רשימה בעיתון "הארץ": "החלום ושברו: רכשו דירות בחו"ל למטרת השקעה ואיבדו את כספם". אז לאלה שהיה חלום וקנו דירה בטורונטו אולי היה שבר – אבל זו לא משמעות הביטוי. כי בביטוי החלום ושברו המילה היא שִׂבְרוֹ (האות ש היא שין שמאלית) – כלומר, החלום והסברו, החלום ופשרו. כמו: לסבר את האוזן (האות סמך התחלפה ב-שין שמאלית) כלומר לפרש. מי שבאמת ידע עברית, מחייה השפה אליעזר בן-יהודה, כתב כך על החלום שהיה לו לגאול את השפה העברית, וזכה לראות בהתגשמותו: "וזה שברו שזכיתי לראות עתה בעיני, זה שברו של אותו החלום, הוא כל-כך נהדר, כל-כך מבהיק בזוהר הוד ויופי, שיש רגעים שהרהורים רעים עולים על דעתי, שמא אין זו מציאות, שמא מה שנדמה לי שברו של החלום אינו בעצמו אלא עוד פעם חלום…"
בסדר, מותר לטעות. טעות לעולם חוזר.
לעולם חוזר ולא לעולם חוזרת, כפי שרבים טועים ואומרים. כי הביטוי אינו מתייחס כלל לכך שהטעות חוזרת לעולם (חשבו על כך: אין בזה כל הגיון!) אלא שמקור הביטוי הוא בכללים של קריאת התורה בפני הציבור בבית הכנסת: טעות (עשה הקורא בתורה) – לעולם חוזר (כלומר תמיד הוא חייב לחזור לראש המשפט ולקרוא אותו מחדש). צירוף המילים "לעולם חוזר" מופיע לראשונה בתלמוד בהקשר של ביטול מכירה שנעשתה בהונאה, וניתן לבטלה בכך שהצד הנפגע רשאי לחזור בו. [הערת עורך האתר: ראו כאן את ההסבר של האקדמיה ללשון לביטוי]
אז נפטרנו משתי טעויות – ואולי ניפטר גם משלישית, שעוסקת לא עלינו, בפטירה. "סדאם חוסיין נפטר בשנת 2006" – ממש לא. נפטר, לפי הדעה המקובלת (שיש עליה הרבה חולקים!) הוא רק יהודי, שכן זהו קיצור של "נפטר מעול מצוות", ובמצוות חייבים רק יהודים. גוי סתם – מת, נופח את נשמתו, הולך לעולמו וכו'. אגב, גם הלך לעולמו הוא שיבוש של הביטוי המקורי "הלך לבית עולמו" כלומר הלך אל קברו, שהוא בית הנצח שלו, ולכן בית הקברות נקרא גם בית עלמין. [הערת עורך האתר: היו שטענו כך אבל התברר כי הקשר בין נפטר ובין "נפטר מעול מצוות" אינו נכון]
כתיבת תגובה