הלכתם בבוקר לבנק – והופ! הסתבר שהוא פשט את הרגל. ממתי לבנק יש רגליים?
פשיטת רגל היא ביטוי ציורי שמקורו במשנה: "הפוסק מעות לחתנו ופשט לו את הרגל" כתוב שם, כאשר מתארים את ההתקשרות בין הורי החתן והורי הכלה שמתחייבים על הנדוניה שכל צד ייתן לזוג – וכעת, המחותן אינו עומד בדיבורו. רש"י מציע את הפירוש המילולי: החייב שאינו יכול לעומדו בדיבורו פושט את רגלו קדימה ואומר לנושה שאין לו דבר מלבד רגלו המלוכלכת בטיט, ומציע לנושה לקחת את הטיט ולגבות ממנו את החוב. וגם: החייב אומר לנושה שגם אם יתלה אותו על עץ (ואז רגליו פשוטות באוויר) אין לו דרך לפרוע את חובו.
הבנק המוכר לנו החל את חייו – כשולחן או ספסל. באיטלקית banca היא ספסל או שולחן (bench, באנגלית ספסל, דומה אבל כנראה לא מאותו מקור), שכן בארץ זו היתה תחילתה של הבנקאות באזור המאה-ה-15, והשולחן הוא זה ששימש את הבנקאי בעבודתו.
השולחן בהקשר זה קיים גם אצלנו בעברית: המילה שולחני שימשה פעם במשמעות חלפן כספים, וגם כאן בשל "סביבת העבודה" שלו.
איטליה, ערש הבנקאות, נתנה את שמה גם למושג בנקאי אחר: בצפון המדינה ישנו מחוז Lombardia שבו נמצאת בין השאר העיר מילאנו. שם המחוז הועבר לאנגלית למילה lombard שפירושה מי שעוסק במימון (בעצם, בנקאי) ובלונדון אף קיים עד היום Lombard street בסיטי של לונדון, היוצא מבניין Bank of England ובמשך שנים רבות היו שם הסניפים הראשיים של הבנקים הגדולים.
הכל טוב ויפה (בעיקר לו…) כשהבנק עובד, אבל מה קורה כשהוא לא יכול לכבד את התחייבויותיו ? חזרנו לפשיטת הרגל. באנגלית, במקרה כזה, (ולא רק לגבי בנק) אומרים שהוא bankrupt – וגם כאן נמצא את המונח המקורי: יש כאן צירוף של שתי מילים: banca (הספסל שהוזכר קודם) +rotta שמשמעותה שבור, או מופסק. במילים אחרות: הלכה הבאסטה.
כתיבת תגובה