הכמעט-והנה-כבר-לא שרה, אסתרינה טרטמן, רצתה להיות מיניסטר, שהוא שר בממשלה במשמעות המודרנית – אבל החל בתור משהו אחר לגמרי. minister לקוח מן המילה הלטינית minor (קטן יותר, קטין). ה-minis אף קטן מן ה-minus, ומובנו עֶבֶד או פקיד נחות-דרגה הנתון למרות של הממונה עליו. בכך הוא שונה מן המאגיסטר, שהוא פקיד או מפקד גבוה.

מאות שנים התואר מיניסטר שימש במשמעות של כומר, עבד אלוהים, וגם היום באנגלית אחד משמות הכומר הוא minister. אבל, במאה ה-16 הוקנתה לתואר המשמעות של פקיד גבוה הכפוף למלך. הקידום ניתן עם ייסוד מסדר הישועים, מגיני האפיפיורות והכנסייה מן הכופרים, וראש המסדר נשא בתואר  generalis minister וכל אחד מעוזריו היה minister. וכך, מעבד זה הפך לתואר של מפקד אבסולוטי של ארגון בעל אופי צבאי-דתי. ומכאן היתה קצרה הדרך לשרים החזקים של המלך לואי ה-14 בצרפת, אשר קיבלו את התואר "המיניסטר הראשון" – שהתגלגל ל-Prime Minister, הוא ראש הממשלה המוכר גם היום.

אסתרינה שלנו לא יכלה לבחור מועד טוב יותר למקרה שלה, מאשר הסמיכות לחג הפורים, למרות שאסתר המקורית – שגם היא הסתירה דבר או שניים מאחשוורוש, במצוות מרדכי – עשתה את זה הרבה יותר מוצלח. בזכותה אנחנו אוכלים אוזני המן, שאין להן דבר וחצי דבר לא עם אוזניים – ולא עם המן. במקור, אלה עוגיות ממולאות פֶּרֶג – שנקרא בגרמנית וביידיש mohn. בשינוי אותיות המילה, מצאו רמז להמן, והמאפה נקרא הומן טאש, כלומר כיס המן, וכיוון שעשו אותו משולש, קראו לו "אוזן".

פורים, כמו כל חג יהודי טוב, מתחיל באסון ליהודים, נמשך בישועה, ומסתיים בחגיגה ובארוחה. וחג פורים מתייחד בכך שעורכים בו עדלאידא – לאחר שהתלמוד קבע: "מחייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע" – כלומר, חייב אדם להשתכר בפורים עד שלא יידע להבחין בין "ארור המן" ל"ברוך מרדכי" – כי הרי כל מי שאינו שתוי יודע, כמובן, ש"ארור המן" ו"ברוך מרדכי" שניהם נותנים 502 בגימטריה.