לאן שתפנה, אתה שומע על אוליגארכים, הכינוי החביב היום למי שעשו את הונם מן הכלכלה החדשה שצמחה על מה שהיה פעם ברית המועצות. אחד מבטיח מיגון לתושבי שדרות – והאחר קונה קבוצות כדורגל באנגליה.
אבל האוליגארכים, ככאלה, אינם המצאה חדשה.
אוליגארך, הוא צירוף של שתי מילים (יווניות, כמובן) שאנחנו מכירים גם בהטיות אחרות: oligoi שפירושה מעטים ו-arkhon שפירושה השליט. אוליגארכיה = שלטון המעטים.
את המעטים, אנחנו פוגשים גם במונח הכלכלי אוליגופול. בניגוד למונופול, שהוא יצרן בלעדי (כמו חברת החשמל) של מוצר מסוים, הרי האוליגופול הוא ייצור בלעדי על ידי כמה גופים. וישנו גם הדואופול, שהוא אוליגופול של שניים. למשל: שני הזכיינים בערוץ 2 נתפסים כאוליגופול. הקרוב הפחות מוכר שלהם הוא המונופסון, קונה בלעדי, קונה אחד, של המוצר שבו יש מוכרים רבים, ושכיח יותר הוא האוליגופסון: קונים מעטים – למשל, קופות החולים, או יצרני רכב – הקונים מוצרים ממוכרים רבים.
ואם מונופול הוא יצרן בלעדי, הרי מונרך הוא שליט בלעדי – ומכאן מונרכיה, מלוכה.
אבל כשאין שלטון – הרי זו אנרכיה, כשתחילת המילה אנ- מבטאת את השלילה של הארכיה שבאה אחריה, שם שאנאכרוניסטי הוא דבר שלא בזמנו, וכשם שפעילות אנארובית היא פעילות לא-אירובית.
אותו ארכון, השליט, התגלגל גם למילה ארכיב. במקור, המילים ta arkheia פירושן מסמכים ציבוריים, ומכאן הקרבה לארכיב (הארכיון) המוכר לנו. ביחיד, המילה הזו מבטאת את בית העיריה, או בית המושל, והאַרְכונים הראשונים היו תשעת חברי ההנהגה של אתונה העתיקה. מילולית, פירוש המילה הראשון, המקור, הראשי – ובחלק המילה המציין את ההתחלה, אנחנו פוגשים במונח ארכיטקט שהוא הבנאי הראשי, ארכיבישוף שהוא הבישוף הראשי אצל הנוצרים, ועוד.
שלטון אינו בהכרח של הבודד (מונרכיה) או של המעטים (אוליגרכיה). הוא יכול להיות גם של בעלי הממון ואז הוא ייקרא פלוטוקרטיה, מפני שפלוטו היה אל העושר היווני, ומכאן התגלגלה המילה לציין עושר בכלל – והקרוב הרחוק שלו תהיה הדמוקרטיה שהיא שלטון ה-demos, האנשים הפשוטים, העם.
וכך, התחלנו מן האוליגרכים שלנו (בלי שהזכרנו ולו פעם אחת את שמו של האיש ההוא שרוצה להיות ראש עיריית ירושלים/ראש ממשלה/בעלים של רשת סופרמרקטים ומה לא?) – וסיימנו בדמוקרטיה, שמאפשרת גם לאוליגרכים לגדול ולפרוח.
כתיבת תגובה