כולם עושים דיאטה – בדרך כלל יותר מפעם אחת – לא תמיד בהצלחה, אבל גם לנסות זה משהו.

הדיאטה לא התחילה את דרכה המילולית כאיסור על אכילת כל הדברים הטעימים, אלא כמילה יוונית ואח"כ לטינית שהוראתה אורח חיים, משטר, מנהג – וגם "מנת מזון יומית". המילה dieta שימשה גם לציון המטלות היומיומיות של הכנסייה, וגם אסיפה של אנשים – ומכאן התגלגל המונח לשמש במובן של "אסיפה פרלמנטרית" או מקום שאליו מגיעים אנשים, נציגים. לימים, קיבל המונח הזה (מצד האוכל) משמעות של הגבלה, קציבת מנת האוכל, משטר אכילה. את הדיאטה שנועדה למנוע השמנה גילו בערך במאה ה-17.

אגב, המילה העברית (המאוד בלתי מוכרת) לדיאטה היא – בָּרוּת.

גם הדיאטה – הפרלמנטרית, לא זו של המזון – שרירה וקיימת. הפרלמנט של פינלנד נקרא בעבר "דיאט", וכך גם של ארצות אחרות באירופה, וגם היום, לא אחר מאשר הפרלמנט היפאני נקרא "הדיאט הלאומי". איך זה הגיע ליפאן? כאשר המדינה הזו נפתחה להשפעות זרות, בעיקר מכיוון גרמניה ומזרח אירופה, ורצתה להפגין כי היא מאמצת נהגים אירופיים, הוחלט שהפרלמנט ייקרא דיאט, וכך עד היום.

מה עושים כל שומרי הדיאטה? סופרים קלוריות. קלוריה, שהיא יחידה של חום, באה מן המילה הלטינית calor שפירושה חום. וכשתגיעו למלון באיטליה (ששפתה שמרה על המקור הלטיני), הברז שעליו כתובת caldo הוא דווקא זה של המים החמים (בדיוק הפוך במשמעות מהמילה האנגלית הקרובה בהגייה, cold) וה-caldarium הוא אותו חלק במרחצאות הרומיים העתיקים שבו נהנו מהאדים החמים.

חום אמרנו? בלשונות שמקורן לטיני, הייחוּם (מלשון חוֹם) של בעלי החיים אכן נקרא כך (למשל: calore באיטלקית), וזו אותה תופעה מחזורית שבה עולה חום הגוף של הנקבה עקב הביוץ, והיא מוכנה לרבייה. ובכל מקרה, הקשר הלשוני בין חום למצב העוררות המינית, מתועד מן הבחינה הלשונית כבר לפני 500 שנה, והשימוש הזה מקובל גם היום בביטויים כמו "בחורה חמה", "חם עליה" ועוד ביטויים שגודשים את הפורומים המתאימים באינטרנט.