מה דעתכם על זֵר של פרחי גלדיולה לשבת?

הגלדיולה, סֵיפָן בעברית, נקראת כך בשל צורת הצמח, על שם ה-gladius שהיא חֶרֶב בלטינית, הלא היא הסַיף. זה הכלי שהיה בידיהם של הגלדיאטורים, לוחמי הזירה ששעשעו את הקיסר ואת תושבי רומא העתיקה. בעברית של חז"ל, הגלדיאטור נקרא גם לוּדָר, מילה שנגזרה מן הלטינית, שבה ludius הוא שחקן, ושעשועי הזירה נקראו ludi.

שמותיהם של הפרחים שאובים ממקורות שונים ואפילו משונים.

הסחלָב שאנחנו מכירים כצמח יפיפה, הוא האורכידאה בלשונות זרות. ואורכידאה זו קיבלה את שמה היווני ואח"כ הלטיני משום שהשורש שלה דומה – כן, לאשך הגברי, orchis ביוונית. מפקעות אותו צמח הפיקו בעבר את המשקה הידוע כסַחְלֶבּ, שהיום, בגלל יוקר חומר הגלם המקורי, מכינים אותו מקמח תירס, קורנפלור. המשקה מוכר בלשונות אחרות כ-salep וגם כ-saloop, ולפי אחד המילונים, סחלֶבּ הוא קיצורו של השם הערבי המלא, שפירושו: אשכי השועל. ואם אנחנו כבר באזור ההוא, מספר הבלוגיסט גילי סופר, הפטריHה המשתייכת לזן הנקרא בלטינית פאלוס, אכן זכתה לכך שוועד הלשון יקרא לה "פינית מבאישה" משום שהיא דמוית איבר מין זכרי.

בכלל, קריאת שמות עבריים לפרחים, תהליך שבו הוחל כבר לפני 90 שנה, היא מלאכה יסודית ביותר שבה בוחנים את השמות המדעיים, את התכונות – ורק אז מחליטים כיצד לקרוא לפרח, למין ולסוג. בין היתר, שמות פרחים משמשים לכיבוד אלה שגילו אותם. האם ידעתם שהצמח אהרונסונית פקטורובסקי נקרא, כמה צפוי, על שם הבוטנאים אהרון אהרונסון ואליעזר פקטורובסקי?

היסטוריה מעניינת יש לפרח הנרקיס.

במיתולוגיה היוונית, נרקיס היה עלם יפה תואר, אשר במקום להיענות לחיזורים הרבים שהופנו אליו, החליט להתאהב בבבואתו שנשקפה אליו ממי המעיין. אלת הגורל נמסיס החליטה להענישו על יהירותו, וגרמה לכך שהוא כל כך אהב את מה שראה, עד שלא היה יכול לעזוב את המקום – ושם מת, ובמקום שבו מת וגופתו נעלמה – צמח לו פרח נרקיס. לכן, הנרקיסיזם הוא תכונתו של הנרקיסיסט, המאוהב בעצמו. אותו צמח, narkissos ביוונית, קוּשַר למילה יוונית אחרת narke שפירושה תרדמה, קהות חושים, בגלל התכונות המרגיעות שייחסו לצמח. ומכאן, חומרים נרקוטיים, שהם חומרים מרדימים, ולעיתים גם שם כללי לסמים אסורים, וכמובן נַרְקוֹזָה, הרדמה. ומכאן כמובן גם הנרקומן, הסובל ממאניה של להיטות אחרי סמים שונים.