ההשקעות שלנו אינן משהו להתענג עליו בימים אלה של משבר בבורסה, וממש מפתֶה לחשוב שהמילה השקעה נגזרה מן הפועל לשקוע. בזמן האחרון – לפני המשבר – עוד דיברו מומחי השוק על "הצפת ערך לבעלי המניות", מה שנשמע הרבה יותר טוב מדיווחים על הדאו ג'ונס שמתרסק, צולל, צונח ושוקע. באנגלית (וגם בלשונות אחרות) להשקיע הוא הפועל invest to, אבל אין לו כל קשר ל"ווֶסט" – בגד קצר שלובשים – והפועל invest אינו המקביל של "לשים בבלטה" בבחינת "לשים בבגד". ובכל זאת, קשר לבגדים יש ויש.
invest בא מן הפועל הלטיני investire שפירושו להלביש, לכסות, להסתיר. ומכאן גם שמו של הבגד הקצר, ה-vest (וסט). ומה עניין בגדים להשקעה? השימוש ההיסטורי הידוע ביותר של המילה הוא מאבק האינווֶסטיטורה בין האפיפיורות והקיסרות הרומית הקדושה בימי הביניים. הקיסר היה בעל סמכות להסמיך אנשי דת, והוא היה עושה זאת באינווֶסטיטורה, כלומר בהלבשת בגדי שרד של התפקיד, ובמקרה זה הענקה של טבעת ומטֶה. האפיפיור גרגוריוס השביעי עמד על כך שרק האפיפיור יעניק אינווסטיטורה. בשיאו של הסכסוך ביניהם, בשנת 1077 הוא זימן את הקיסר וכפה עליו להגיע בעיצומה של סופת שלגים לעיר איטלקית קטנה שמאז נתנה את שמה להשפלה ולהכנעה: שהקיסר הגרמני היינריך הרביעי הלך לקנוסה כדי לקבל עליו את הדין.
הבגד עושה, אם כן את האדם. ולמה ללכת רחוק? "כִּי יִתְפֹּשׂ אִישׁ בְּאָחִיו בֵּית אָבִיו שִׂמְלָה לְכָה קָצִין תִּהְיֶה לָּנוּ" נאמר בספר ישעיהו, וגם היום היינו אומרים "הִלבישו עליו תפקיד".
למעשה, המובן הנוכחי של השקעה, של כסף או אמצעים אחרים שנועדו לשאת פרי, הוא רק מראשית המאה ה-17, וזה בעקבות המובן המקורי של הסמכה, האצלה, הלבשה, מתן נכס.
מאוחר יותר, גם הורחב השימוש למה שאנחנו מכירים היום כ- vested interests, כלומר, אינטרסים מבוססים, ממוסדים, מעוגנים.
אבל, באנגלית ללבּוֹש אומרים to wear ומתברר שגם מילה זו היא מאותו מקור: חלק מן המילים המוּכָּרות לנו באות ממשפחת הלשונות ההודו-אירופיות. בשפות אלה, הקידומת wes מלמדת על לבישה. כך בסנסקריט (הודית עתיקה) המילה vaste פירושה ללבוש – ומההשפעות שבין הלשונות נגזרו wear האנגלית (ודומות לה בשפות קרובות), vestis ונגזרותיה בלטינית ובשפות הקרובות לה – כולן בגדים. וזה לא נגמר, כי לפי החוקרים להלביש, ביוונית hennunai, זהו צירוף של אותו wes, ללבוש. וממנו himation ביוונית, שהוא בגד קל שהיו גברים ונשים לובשים ביוון העתיקה – והוא הוא ההינומה שהכלה שלנו לובשת ביום חופתה! הגמרא אומרת: "מהי הינומא? קריתא דמנמנה בה", ומפרש הרב עדין שטיינזלץ: צעיף שמכסים בו את פני הכלה שבו יכולה הכלה לנמנם, משום שאין רואים את פניה.
ובמעבר חד, לחידוש של המאה ה-20: הטראנסווֶסטיטים, הלא הם בעלי התשוקה החזקה ללבוש את בגדי המין האחר.
הקשרים הלשוניים נשמעים, לעיתים, חלשים. אך זו דרכן של המילים והשפות: הן לובשות צורה ופושטות צורה.
כתיבת תגובה