מליאת הכנסת השלימה את הדיון בנושא, וזו עובדה מוגמרת. המשפט הזה נכון בחיי יומיום – והוא גם שואב את מרכיביו מאותו מקור מילולי.

המליאה נקראת באנגלית plenary שמקורה במילה הלטינית plenum שפירושה מלא, היפוכו של ואקום. להקת כוורת שרה על "מגפיים ומכנסיים שקונים אותם קומפלט" וגם מילה זו, complete, באה מאותו שורש: plere בלטינית, שממנו נגזר גם ה- plenum, פירושו למלא, להשלים. וקרובה אליו במשמעות גם המילה accomplishment שפירושה ביצוע, השלמה של משימה למשל. ועל עובדה מוגמרת אומרים בצרפתית שהיא fait accompli un. ומאותו פועל לטיני plere נגזרת גם המילה האנגלית supply, לספק, שהוא קרוב מילולי של למלא את מבוקשו.

האפיפיור הוא אולי הדוגמה החזקה ביותר לשליט אבסולוטי: הגדרתית (לפי מאמיניו) הוא אינו יכול לטעות. לא ייפלא שהסמכות האפיפיורית בימי הביניים הוגדרה כ- plenitudo potestas – כלומר, סמכות של כל-יכול.

קרוב לו בצליל הוא plenty האנגלי, הרבה, מה שאפשר את הצירוף היפה והמוכר כל כך מתוך "פורגי ובס" של גרשווין:

I got plenty of nothing
And nothing's plenty for me

ה-complete במשמעות של למלא מצויה גם במילה אחרת לגמרי: compleanno באיטלקית פירושו יום הולדת (ומילה דומה מאוד גם בספרדית), כלומר מי שמילא והשלים את השנים. ובעברית זה קרוב מאוד: לפלוני מלאו כך וכך שנים – אותו שימוש בפועל למלא.

באנגלית, הלכו גם לפועל comply  ולשם הפעולה compliance שבעברית היינו מתרגמים אותה להשלמה, במובן של התאמה: הפעולה הזו נעשתה בהשלמה, תוך מילוי דרישות (שוב הפועל למלא!) בהלימה לצרכים.

וקצת על נימוסים טובים: באיטלקית complimento היא מחמאה, כאשר מקור הביטוי הוא "מי שמילא, השלים, את חובת האדיבות והנימוס". והמילה הקרובה לה היא complement (קומפלמנט) במשמעות של משלים, כמו כרך משלים למילון או אנציקלופדיה (שאכן נקרא לא אחת כרך מילואים).

וקרובה לה באיות (לעיתים הן מתחלפות) ובמשמעות היא המילה complimentary המתארת משהו שניתן חינם, על חשבון הבית, כגון ארוחה complimentary meal, כזו שכלולה כבר בתעריף.

ונחתום באקטואליה: "מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת הָאָרֶץ" נאמר בספר בראשית, ועל כך אמר ר' יוחנן: דור המבול עברו על הכל [כל העבירות שבעולם] ולא נחתם עליהם גזר דינם עד שפשטו ידיהם בגזל", ללמדך, אומר אחד הפרשנים, שגם כשאדם עובר על עבירות שבין אדם למקום, הקב"ה אינו ממצה את עומק הדין עימו. אולם אם האדם שולח ידו ופוגע בזולת, אם בגופו אם בממונו, הוא חושף עצמו לעונש חמור בידי שמים.