כמו מן השמיים נוחתים עלינו כל פעם מתווכים שרוצים להשכין שלום באזור, ומנסים למלא את תפקיד "האֵל מן המכונה" בדרמה היוונית, כאשר דמות אלוהית היתה מוּרדת אל הבמה באמצעות גלגיליות וכבלים, ובאה לפתור את העלילה שהסתבכה והגיעה למבוי סתום. האל והמכונה הם ה-deus ex machina שהיו עם השָנים לשם נרדף לאדם או אירוע הנותנים פתרון או תפנית בלתי צפויים לבעיה.
מהיכן המכונה? קודם כל העברית. מכונה, במקור, לא היתה מה שאנחנו מכירים היום, אלא כַּן, בסיס, דבר שמניחים עליו משהו. וגם היום אנחנו אומרים שהבית עומד על מכונו, או שמחזירים את הסדר על מכונו. אבל, עם המודרניזציה, אימצה העברית את המכונה למה שהיא היום. ובמילונו, כך כותב אליעזר בן יהודה בשפתו הציורית: "בזמן החדש התחילו להשתמש במילה זו במשמעות כלי מורכב מאיברים רבים וגלגלים, הכל בחשבון לפי חוכמת התנועה והכובד, ונועד למלאכות מתחלפות, להניע בכוח גדול ובמהירות רבה". ומנין המכונה העברית? כמובן מן ה-machina הלטינית והיוונית, וממילים דומות מאוד ברוב הלשונות. במקור, המילה הזו נועדה לציין המצאה, אמצעי או מתקן, שהן מילים הקרובות מאוד במהותן למכונה המוכרת לנו היום. ואם הולכים עוד אחורנית, השורש הלשוני הוא megh או magh שפירושו בעל יכולת, "להיות יכול", וממנו התפתח למשל might האנגלי, שפירושו יכול, וכמובן almighty שהוא אחד מכינויי הבורא הכל-יכול God Almighty. וכך התפתחו גם יכולים וגדולים אחרים החל ב-Magna Carta – וכלה באקדח המאגנום של קלינט איסטווד.
אבל ה-mechanic, המכונאי של ימינו, שאותו אנחנו מזהים עם המכונה – החל דווקא במקום אחר, אף כי קרוב. ה-mechanicus הלטיני וקודמו היווני, הם בעצם כינוי לאדם ממציא, בעל רעיונות. במקור, הכוונה היתה דווקא למי שעובד במו ידיו, אוּמן, בעל מלאכה. רק מאוחר יותר, מכני (mechanic באנגלית) היה לשם תואר של משהו הקשור במכונות, ואחר כך נוצר גם שם העצם mechanic כדי לציין את בעל המקצוע, המכונאי הבונה ומתקן מכונות, ובכל מקרה השימוש העיקרי במילה לציין את בעל המקצוע החל רק עם המצאת המכונית (כמובן, מאותו שורש – וזו כבר המצאתו של איתמר בן אב"י, בנו של אליעזר בן-יהודה).
אבל מכונה באנגלית היא גם engine – וגם כאן, יש שורש לשוני שדומה מאוד במהותו ל-machine. engine האנגלית נולדה מ-engin בצרפתית מוקדמת, שפירושה כשרון או חוכמה – והיא לקוחה מ-ingenium הלטינית שפירושה כשרון מולד, שהיא עצמה צירוף של המילים in + השורש gen, שבהזדמנות קודמת הרחבנו על משמעותו במובן של יצירה, בריאה (ומכאן: גֶנים אנושיים, תרופות גֶנֶריות, גֶנֶסיס – ספר בראשית – הידרוגֶן, מימן שנוצר ממים ועוד ועוד). ingenium שהיה ל-engine היה בתחילה תחבולה, אמצעי, מכונה (בעיקר מכונה צבאית), מאוחר יותר היה למכונה בכלל, ובהמשך בעיקר למכונה שממירה אנרגיה לכוח מכני ובעיקר מכונות קיטור. והאיש שמפעיל אותה הוא engineer שבאמת החל את הקריירה הלשונית שלו כבונה מכונות מלחמה. האנגלית שימרה את ה-ingenious כגאוני, מתוחכם – וגם את ה-gin אשר חוץ מהיותו המשקה החריף המוכר, פירושו גם מלכודת.
ואם כבר יש מכונה ויש מכונית – אז נחוץ גם נהג, הלא הוא ה-chauffeur, ובתרגום: המחמם, המסיק. הוא נקרא כך מפני שבראשית ימי המכונית היה צורך להסיק את דוד הקיטור שיצר את הכוח להנעתה. chauffer בצרפתית פירושו לחמם, והשוֹפֶר הוא הדואג לחמם את המים ליצירת הקיטור. והפועל הצרפתי נוצר מהמילה הלטינית calefare, לעשות חום, שקל להבחין בחלק ה-cal שבה, המציין את החום, כמו במילה המוכרת לנו כיחידה למדידת חום, קלוריה.
כתיבת תגובה