איך עיזה פזיזה אחת מגשימה גחמה ומצליחה להיכנס למונית אמריקאית, אחרי שעברה בדרך באי קסום, והכל בליווי מוזיקלי? באמצעות המילים, כמובן.
בעברית מודרנית, גחמה היא קפריזה, כלומר רצון מיידי, קופצני, לעשות משהו או לקבל משהו. גחם המקורי היה בנו של נחור אחי אברהם אבינו, מפילגשו ראומה. אבל זה היה הענף הפחות מוצלח של המשפחה. ארבעת ילדי הפילגש היו טבח, גחם, תחש ומעכה, ואחד מדודיהם היה קמואל. אומר בראשית רבה: "ולמה נקרא שמו קמואל? שקם כנגד אומתו של אל ופילגשו ושמה ראומה. אמר רבי יצחק, כולהון לשם מרדות הן: טבח טבחון, גחם גמחון, תחש תחשון, מעכה מעכון". וכמו הפתגם הלטיני nomen est omen, כלומר "השם הוא סימן", המדרש מפרש את השמות לשלילה. גחם הוא מי שמסית, מצית ומשלהב יצרים.
היום, כאמור, גחמה היא משהו קצת יותר חיובי, ובאנגלית היא caprice ואדם עקשן וגחמני הוא capricious, יש לו קפריזות, קפריזי. מהיכן?
ה-caprice בא ככל הנראה – מן העיזים והתיישים! קפריזי הוא זה שקופץ כמו תיש, ומן ה-capro הלטיני שפירושו עז או תיש צמח הדימוי לרצון קופצני. יש גם פירוש אחר, שונה לגמרי, למקור המילה. לפיו, זהו צירוף של המילים cap (ראש, כמו למשל במילה capital) + riccio (תלתל באיטלקית) והמילה הזו באה בעצם לבטא רגש של פחד, שבו סומרות שערות הראש.
הפירוש ה"תיישי" מקובל יותר, והוא מביא אותנו גם להסתעפויות מעניינות. אחת מהן, שצריך דווקא לשלול אותה, היא שמו של האי היפהפה Capri במפרץ נאפולי: כיוון שהיישוב במקום מגיע עד לימי היוונים, קרוב לוודאי שהשם אינו מייצג את העיזים האמורות, אלא דווקא חזירי בר, kapros ביוונית.
לעומת זאת, ה-capro שהוא התיש וה-capra שהיא העז, התגלגלו גם ללשונות אחרות, וחובבי הגבינה מכירים את ה-chèvre, הלא היא גבינת העיזים (ויוצרי הגבינה הישראלית פרומעֵז הבריקו ביצירת שם שדומה מאוד ל-fromage, גבינה בצרפתית!).
והאם יש קשר לעובדה, שבלשונות הודו-אירופיות, שהן המקור למילה goat (עז, באנגלית, ומילים דומות בשפות אחרות), המילה ghaidos פירושה גדי? בכלל, למשפחת העיזים יש תדמית קופצנית: באנגלית מוקדמת, המילה bucca ואחריה buck (בלי קשר לכינוי של הדולר) פירושן היה עז, והביטוי jump like a buck בא משם.
ו-roebuck באנגלית הוא אייל בעברית.
אבל הטיול הקופצני הזה טרם הסתיים: מן הקופצנות העיזית, נוצרה ה-cabriolet שבהגדרה לא מדויית בעברית היינו קוראים לה מכונית ספורט. במקור, במאה ה-18, הקבריולה היתה כרכרה קלה רתומה לסוסים ומצויידת בקפיצים. שמה בא לציין את זריזותה וקופצנותה (capriolare באיטלקית: לקפוץ באוויר). ב-1899 הסבו את השם הזה למכוניות – ומכאן היתה קצרה הדרך ל-cab, המונית שהיתה לתופעה המונית, ל-yellow cab ול-cabdriver הנוהג בה.
ועל הדרך, כאשר אתם מאזינים לקפריצ'ו מהיר, קופצני ומלא חיים, של יוהאן סבסטיאן באך לדוגמה, לא יזיק אם יהיה לכם גם קצת מזל – בייחוד, אם אתם ילידי מזל גדי, שבאנגלית הוא capricorn – דמוי קרן של תיש במקור המילולי, אם לחזור ל-capro שלנו מראשית הדרך.
כתיבת תגובה