ראיתם בתור לרופא בקופת חולים לקוח הממתין בסבלנות לתורו? ספק אם הוא ידע שהיותו פציינט קשור קשר מילולי הדוק לסבלנות שלו.
הפציינט, patient בשפות זרות, מגלה patience, סבלנות באותן שפות. במקור, patience היא התכונה לעמוד בסבל. הפציינט הוא אם כן מי שעומד, נושא את סבלו בסבלנות.
ולא פלא שגם בעברית יש קשר בין המילים. מילון בן יהודה מגדיר את הסֵבֶל בכמה פירושים: עבודת הכרח להַמלכוּת; המשא הטעון על שכמו של העובד עבודת סֵבֶל; המידה של מי שמתאפק וסובל צרות וייסורים גופניים או נפשיים, סבלנות patience אורך-רוח. והסַבָּל, הוא מי שמלאכתו לזאת את הסֵבֶל. וזה המקום לשרש טעות נפוצה: הביטוי הנכון הוא כָּשַל כוח הסַבָּל – ולא כשל כוח הסֵבֶל.
ומי שמגלה מידה של סבלנות ואורך רוח ושולט ברוחו וכובש את יצרו הוא אדם סובלני, זה שמגלה סובלנות. בלועזית, סובלנות היא tolerance והאדם הוא טולֶראנטי. בהשאלה, לקחו אותו מונח לתחום ההנדסה, ושם הטולראנס, מונח שמהנדסי מכונות מרבים להשתמש בו, הוא היקף הסטייה שתהיה נסבלת בין שני גורמים שצריכים להתאים ביניהם, כגון הסטייה של המוצר מהמודל שלו. ובעברית, המונח הזה תורגם לסְבוֹלֶת (ולא סִבּוֹלֶת כפי שטועים לא אחת). ואם כבר אנחנו בהנדסה, אותו טולראנס נקרא גם אפיצוּת – שאין לה דבר וחצי דבר עם העפיצות שהיא מתכונות היין. ומי שהתקשו לפי ספר שופטים לומר שיבּולת ויצאה להם סיבּולת היו בני שבט אפרים, שכך בחנו אנשי גלעד את מוצאם,.
ומתחום אחר לגמרי, משחק קלפים המוכר כ"פַּסיאנס", והמבוגרים בינינו בוודאי זוכרים את המשחק "סבלנות".
ומעניין, מהיכן שלא יוצאים – מגיעים לתאווה, הלא היא ה-passion בשפות זרות. המקור הלטיני pati שפירושו לסבול, הוא אותו מקור גם לסבלנות (לסבול סבל) וגם לסבל, שכן ה-passion המקורי היה סבלו של ישו על הצלב. מכאן המתיאוס פסיון של באך, המבכה את סבלו של הצלוב. רק בתקופה מאוחרת יותר ה-passio החל לשמש בהוראה של רגש חזק, תשוקה, ומכאן היתה הדרך קצרה למובן של אהבה מינית. מה שהביא ללידת ה-passionflower הלא היא הפַּסיפלורה המוכרת לנו כפרי התאווה. מסתבר שלא תאווה ולא תשוקה – אלא שוב חוזרים לישו (והסליחה עם חכמי השיווק שהפכו את הפרי, בגלל שמו, לפרי התאווה). Flos passionis בשמו הלטיני, או passiflora edulis בשמו המדעי, נקרא כך על ידי מיסיונרים ספרדיים, מפני שהפרי ועליו הזכירו להם את עטרת הקוצים על ראשו של ישו, את המסמרים שננעצו בגופו ואת פצעיו. ה-passion (הפסיון) של ישו היה סבל נטו, בלי גרם אחד של תאווה!
ואם מאוד חשוב לכם לדעת, הפסיפלורה נקראת בעברית שְעוֹנית נאכלת על שום דמיונו של הפרח לחוגה של שעון.
כתיבת תגובה