העסק מתחמם: מישהו מעלה את גובה להבות האש וכולם נלהבים. הקשר בין המילים הוא כמובן לא מקרי.
בעבר, המילה נלהב היתה פשוט מה שנשרף. רק מאוחר יותר קיבלה המילה משמעות של מישהו שמאמֵץ רעיון כלשהו (מאמֵץ בחום!) וההתלהבות איננה עוד תופעה של שריפת חומר, אלא של יחס נפשי למשהו. כך בעברית – וכך גם בשפות אחרות: על מישהו נלהב אומרים באנגלית inflamed או kindled – ושתי המילים האלה פירושן גם לשַלהֵב (במובן של גרימת התלהבות) – וגם להצית אש. גם להסית – וגם להצית! ומה היינו אומרים על מישהו כזה? שהוא "נדלק" על הרעיון.
השימוש באש בתהליך הקרבת קורבנות הביא ליצירת אִשֶּה, שהוא קורבן הנשרף באש על המזבח, ואות לכך שהתקבל ברצון הוא שנאמר עליו "אִשֶּה ריח ניחוח לה'".
אִשָא היא המילה הארמית לאש. אבל בארמית קיים גם נוּרָא המוכר לנו מחד גדיא, זה ששרף את חוּטרא, שהיכה את כלבא וכו' וכו'. נוּר פירושו גם אש וגם אור. מכאן הזיקוקין די-נור, מכאן המלכה נור בירדן – ומכאן היהלום המפורסם ביותר בעולם, ה-koh-i-noor על כתרה של מלכת בריטניה ששמו לקוח מפרסית, ופירושו: הר של אור (תודו, שאילו קראו ליהלום הזה ליכְטֶנְבֶּרג, שזהו תרגום שמו, הוא היה הרבה פחות סקסי).
מן הנור קיבלנו גם את הנורה וגם את הנֵר והמנורה וגם את אל-מנאר (המגדלור, המשֹוּאה) שהיא תחנת הטלוויזיה של שכנינו מחיזבאללה. ועדיין בצפון: קיבוץ מנרה לקח את שמו ממנארה, שמו הערבי של המקום, שפירושו צריח או מגדל (צריח של מסגד אכן נקרא minaret מאותו שורש). ולמרות שוועדת השמות הממשלתית החליטה לקרוא למקום רָמים – הוא נשאר מנרה בפי תושביו, וסופו של דבר השם אושר רשמית. וככל הנראה, מאותו שורש גם המילה סינוור: בארמית, הפועל לסנוור פירושו לעווֵר, כנראה על יסוד פועל בשפה עתיקה אחרת שפירושו: להאיר.
והיכן החום הרב ביותר? במקום שהאש יוקדת, כלומר במוקד, הלא הוא ה-focus בלטינית, כאשר במקור המילה הזו ציינה אח, מקום שדולקת בו אש. רק הרבה יותר מאוחר הוחל השימוש במילה כדי לציין מוקד בתורת האופטיקה, כמו במונח משקפיים בי-פוקאליים. בעבר, הציתו אש תוך שימוש באבן-צור כדי ליצור את הניצוץ הנחוץ להבערה. בעקבות focus הלטינית במובן של אש, נקראה אבן האש focilis – ובעקבותיה, רובֶה מסוג מוסקט שמפעילים באמצעות אבן שיוצרת ניצוץ, נקרא בצרפתית fusil, וזוהי עד היום המילה הצרפתית לרובה. ולקינוח: לחם focaccia שקיבל את שמו מן התנור focolare שבו נאפה, והוא עצמו מ-fuoco, אש באיטלקית.
באנגלית, אש היא כמובן fire ואחד ממקורותיה הלשוניים היא השורש היווני pyr שאותו נמצא בצירופים רבים: החל מאבני צור שכבר הזכרנו שהן pyrites lithos (אבני אש), עבור דרך הפירוטֶכניקה שהיא הצגה שעושה שימוש באש ובפיצוצים – וכלה בפירומַאן, הלא הוא מאניאק של הצתות. אבל לא רק שם: curfew באנגלית פירושה עוצר, והיא משמֶרת בתוכה את המילה הצרפתית העתיקה covrefeu שפירושה המילולי הוא: לכסות את האש. זכר לימים שבהם בשעת ערב מסויימת היה ניתן האות לכסות ולכבות את המדורות כדי למנוע דליקות.
כתיבת תגובה