מסתובבים, מסתובבים, ובסוף לאן מגיעים? לאמפיתיאטרון, ועוד באמבולנס. מה הקשר?
אַמְבִּי, כפי שכבר צוין כאן בעבר, מלמד על שניים, כמו בביטוי אַמבּיוַולֶנטי (דו-עֶרכּי). כמוהו גם קרובו האמפִי, למשל תיאטרון שחוזים בו משני כיוונים הוא אמפיתיאטרון, או הרכב האמפִיבִּי הנוסע במים וגם ביבשה. מן ה-ambi נגזר הקיצור bi כדי לציין שניים, דוּ, המשמש אותנו החל באופניים bicycle, עבור בביסקוויט, ה-biscuit, שהוא בעצם לחם אפוי פעמיים panis bis coctus בלטינית (באיטלקית זה ממש קרוב: ביסקוויט הוא biscotto ומכאן גם הבּישְקוֹטִים שאנחנו אוכלים); עבור דרך ה"בִּיס" שהוא ההדרן של התזמורת – וכלה בביסקסואלים, הדו-מיניים. המובנים השונים הקושרים את כל המילים האלה לשניים, שני צדדים, הם נגזרת מן המובן הלטיני המקורי של ambi – מסביב, סיבוב.
אל המסביב הזה צירפו את הפועל הלטיני ire שפירושו ללכת – וקיבלו את הפועל ambulare ללכת, ללכת מסביב, ועד לעת החדשה ההליכה הזו יוחדה לציין הליכת סוס או רכיבה של אנשים על סוס. מאוחר יותר, ההליכה, הניידות, היא שתרמה ליצירת hôpital ambulant בצרפתית, שפירושו המילולי הוא "בית חולים הולך", ומכאן היתה כמובן קצרה הדרך לציין בית חולים נייד, ולאחר מכן את כלי הרכב המשמש להובלת פצועים וחולים, הלא הוא האַמְבּוּלַנס.
ואם ambulare הוא ללכת, הרי המבוא למסמך, החלק המקדים שלו, נקרא באנגלית preamble , ההולך לפנֵי. וההליכה מתוך שינה נקראת somnambulism.
ההולכים של פעם היו כנראה שאפתניים מאוד. ambitio במובנה המקורי היתה הליכתם של הפוליטיקאים שהסתובבו בין האנשים כדי "ללקט" מצביעים. הפועל ambire פירושו ללכת + מסביב, ובסופו של דבר, מן הפוליטיקאים הקדומים ושיטותיהם, נגזרה המילה הכללית יותר אמבּיציה כדי לתאר את הלוקים בשאפתנות יתר. בעברית, וגם בשפות הקרובות אלינו, המחשבה זקוקה לבחינה, להליכה מסביב: בעברית אנחנו מסבים את תשומת ליבו של מישהו, ובערבית, בדיוק באותו מובן, אנחנו אומרים לו "דיר בַּאלַכּ", כלומר הסב, הפנה את תשומת ליבך, את מחשבתך.
ההליכה מסביב, במובן של הקפת שטח, התגלגלה גם למילה ambient שפירושה אווירה כללית, סביבתית. למונח זה צירופים שונים – החל בתחום הפרסום הסביבתי (שם מדובר על ambient media, בשונה מאמצעי הפרסום המקובלים כמו עיתונים וטלוויזיה) – וכלה באומנות, שם רווח המונח ambiance במובן דומה של סביבה. וגם בעברית, כמובן, סביבה נגזרת מסיבוב.
ומי הולך כחלק מעיסוקו? הסוחר שמנסה למכור את סחורתו. השורש ס-ח-ר, קשור גם למי שעוסק במסחר – וגם למי שהולך סחור-סחור (כן, מאותו שורש!). סַחַר הוא גם במובן של מסחר – וגם של תנועה. ישנו הסוחר – וישנו גם הרוכל, שאף הוא עוסק במכירת מרכולתו. ושוב: השורש ר-כ-ל בא לציין הליכה ממקום למקום למטרת מסחר, רוכלות – אבל גם כדי להפיץ רכילות. ולכן על מי שמֵפיץ דברי רכילות (להבדיל מהמרכולת) אומרים שהוא הולך רכיל. ועוד הקשר: רכל קרוב בצלילו וגם במהותו לרֶגֶל – וזה הקשר הלשוני, בעברית וגם בערבית למשל, בין הליכה ברגל לבין רכילות לבין ריגול.
כתיבת תגובה