צרפתי, תושב פרנקפורט וערבי לבוש "פראנג'י" יוצאים לחופשה, ולרוע מזלם לא מוצאים מקום פנוי במלון. אחד מהם מגיע אפילו לאשפוז בבית חולים למצורעים. מה הקשר בין אלה? המילים, כמובן.
נתחיל בחופשה: vacation באנגלית ומילים דומות בלשונות אחרות, באה מאותו שורש של המילה ואקוּם, רִיק בעברית (אולי מכאן הצורך בחופשה, כדי לרוקן את הראש?) הרִיק קיים לא רק במובנו הפיזיקלי: "לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ רִיק" נאמר בתהילים. ובערבית, כשרוצים לומר שהדברים הם דברי הבל אומרים כּלַאם פַאדי, כלומר מילים ריקות, דיבורי סרק – והמילה סרק, גם היא פירושה ריקנות! ובערבית, סארַקה פירושו הוא גנב, במשמעות של רוקֵן.
החופשה, ה-vacation, היא חופש, שחרור, ממחויבות או מעיסוק כלשהו. הפועל uacare ומאוחר יותר vacare בלטינית, פירושו לרוקן. ומכאן היתה הדרך קצרה ל-vacuum (מילה המשמשת היום באנגלית לכינוי פעולת השימוש בשואב אבק, בגלל הרִיק שהוא יוצר ומושך אליו את האבק). התחילית va בפועל הלטיני התגלגלה גם למילים האנגליות vain (במשמעות של רֵיק, חסר משמעות) וגם למילה vast (נרחב, מרוּקן). כאשר מנהל המלון רוצה להודיע שאין עוד מקומות פנויים, הוא תולה שלט: No Vacancy. ואם חלילה הוא צריך לפנות את אורחי המלון, הפעולה הזו, של פינוי אנשים, נקראת evacuation, כלומר, ריקון המקום מיושביו. זאב ז'בוטינסקי שצפה את הסכנה הצפויה ליהודי אירופה, קרא בתוקף ל"אבקואַציה" פינוי מאורגן של יהודי מזרח אירופה, ובמיוחד פולין, לארץ ישראל, אבל מתנגדיו טענו שהוא זורע בהלת שווא.
זה שמשוחרר מעיסוקו, או משוחרר בכלל, הוא חופשי או יוצא לחופשי, או יוצא לחופשה. אבל אצל קדמונינו, נקשרה לזה גם משמעות אחרת לגמרי: בכתבים עתיקים, "בית החופשית" משמש לתיאור השאוֹל, שם המֵת משתחרר מסבלו ונעשה חופשי. וגם כינו "בית החופשית" את בית החולים לאלה שנשלחו מחוץ למחנה: על עוזיהו המלך נאמר במקרא כי מיום שנוּגע בצרעת, ישב ב"בית החופשית" עד יום מותו, וההסבר הוא שבלשון סגי נהור, זהו בית שיושביו אינם חופשיים לצאת ממנו. אבל, המובן העיקרי של החופש נשמר לעבד שיוצא לחופשי – וגם, לפי התלמוד, לאדם מת שנעשה חופשי מן המצוות. ומילון בן יהודה אומר כי השימוש הוא גם כדי לציין חופשי במחשבותיו "במשמעות שאינו מאמין בדברים מקובלים, בענייני הדת וכדומה".
ומהו המטבע המשמש במדינות אחדות? פראנק. וגם הוא חופשי! בכתבים עבריים תוכלו למצוא: "מכרתי בעד שניים חופשים" – כשהכוונה היא: מכרתי תמורת שני פראנק. והקשר מעניין מאוד: בצרפתית עתיקה franc (ובכתיב אחר frank) פירושו חופשי. הכובשים הגרמאניים שכבשו את האזור מידי האימפריה הרומית הקימו את Frankreich שבה הם היו האנשים החופשיים היחידים, האצילים. ולכן franc בצרפתית מוקדמת הוא גם "ממוצא אצילי". הפראנקים קיבלו את שמם מהשפה הסקסונית העתיקה, שם franko פירושו חנית (גם באנגלית קדומה, franca היא חנית) כשם שהסקסונים נטלו את שמם מן ה-sahs שהיא חרב. מכאן נולד כמובן שם המדינה France שבלטינית נקראת Francia שהיא צורת הנקבה של francus, חופשי. ומכאן בא גם ה-Francorum Rex, תוארו של מלך הצרפתים כפי שהופיע על מטבעות במשך מאות שנים. והזיכיון לעסק מסחרי נקרא היום franchise, כאשר במקור המילה הזו ציינה פשוט חופש, חירות. כך נוצר גם המונח Lingua Franca שמילולית פירושו לשון הפראנקים – ובעצם, זו לשון "מתווכת", כזו שמאפשרת לבני שפות שונות להידבר ביניהם.
והפראנק שלנו נהפך בערבית – לפראנג'י המוכר לנו, אומנם יותר ככינוי לזה ש"מתלבש פראנג'י", אבל בעצם משמעותו מי שהוא בעל אזרחות זרה, או לפחות מתנהג ככזה. ובלב עכו עומד חאן אל-פראנג'י המנציח בשמו את הסוחרים הצרפתיים שפעלו במקום משך מאות שנים.
כתיבת תגובה