בשלב מוקדם מאוד – עוד כשהתארח בגן עדן – הובהר לאדם הראשון שאין ארוחות חינם: "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ". המסר היה כל כך ברור, שבכל התנ"ך זהו המקום היחידי שזיעה מוזכרת בו.
קרובה לזיעה העברית היא זֵיעְתָא הארמית, שפירושה להזיע, לנשום. והפועל העברי שגזרו מן המילה הוא לדַיֵת. ומכאן, דִּיוּת שהיא טרנספּירציה בלועזית, התהליך שבו מים משתחררים בצורת אדים מן הצמח, לאחר שעברו מן השורשים דרך רקמות ההובלה שבצמח אל העלים.
להזיע אפשר בעבודה קשה, ואפשר גם בלבישת בגד חם מדי, למשל סוּדָר שלובשים בדרך כלל מעל לחולצה. הסודר, כפריט לבוש, היה מוכר כבר בזמן התלמוד, ומקורו המילולי במילה היוונית ואחריה הלטינית sudarium שנגזרה מ-sudor שפירושו זיעה. הסודאריום המקורי היה כנראה מעין מטפחת לניגוב הזיעה. עוד נחזור לפריט הלבוש הזה. ה-sudarium היה גם אחד מסדרת החדרים שהיו במרחצאות הרומיים: בסודאריום הזיעו, ולא שכחו לפקוד גם את ה-tepidarium (החדר שבו החום בינוני), ה-caldarium (החדר החם) וה-frigidarium (החדר הקר, כמובן). חיים קשים! הרבה מאות שנים אחרי זה, הזיעו פועלים קשי-יום ב-sweatshops שתנאי העבודה בהם קשים, גם כמהגרים יהודים ואחרים לעולם החדש – וגם כילדים תאילנדים או מאלזים, המייצרים בשכר נמוך מטלפונים סלולאריים ועד נעלי ספורט.
עם הזיעה מגיע, מה לעשות, גם הריח. בלטינית – ובעקבותיה בשפות אירופה – ריח הוא odor, וכבר הרומאים ידעו כי pecunia non olet, לכסף אין ריח, כאשר olet הוא הריח, שבא מהפועל olere, לנשוף אוויר, וממנו נוצר ה-odor. אבל, המילה לא נעצרה כאן: odium (מילה בלטינית, בשימוש גם באנגלית מודרנית) פירושה איבה, משטמה, שנאה, כאשר המקור המילולי למילה הוא: אני שונא את הרֵיח של. גם הפועַל האנגלי to annoy שפירושו לעצבן, החל את דרכו בלטינית inodiare, שנובע מ- esse in odio שפירושו שָׂנוּא עלי.
בצרפתית של המאה ה-17 נטבע המונח odeur de sainteté לציון רֵיח הקודש – לא להחליף עם רוּח הקודש, אבל מייד נראה את הקשר – שהוא ריח מתקתק היוצא מגופותיהם של קדושים בעת מותם או בעת שמוציאים אותם מן הקבר. והקשר בין רוּח לרֵיח? חוקר המילים ארנסט קליין מצביע על הקשר כאשר בשניהם יש אלמנט של נשיפה, העברת אוויר מכאן לשם. גם בלשונות האזור שלנו הוא רואה את הקשר הזה.
אחת מן השתיים: או שאנחנו משתמשים בדֶאוֹדוֹרַנט (זה שמסלק את השפעת ה-odor, הריח) – או שאנחנו תַּתְרָנְים, חסרי חוש ריח. תתרן – מילה שאין יודעים מה המקור שלה! באנגלית, תתרנות היא anosmia – בעקבות osme, ריח ביוונית.
ואם עדיין קר ורוצים ללבוש בגד חם? הסוּדָר התלמודי שראינו קודם – חזר אלינו מכיוון אחר: הסְווֶדֶר המוכר לנו הוא בעצם sweater באנגלית, זה שגורם לנו להזיע, ולכן תרגמו אותו למֵיזע. והסווצ'ר שלנו הוא בעצם sweat-shirt, חולצת-הזעה.
ומי שיש לו סודר יפה רשאי להשוויץ בו? הבלשנים אומרים, שהשוויץ והשוויצֶר נגזרו מן הגרמנית schweiss, להזיע, כי דרכו של השוויצר להתאמץ עד כדי זיעה כדי לעשות רושם, להתרברב, "לעשות רוח". והספר "אוצר הלשון העברית" של יעקב כנעני, מגדיר את השוויצר, הלא הוא יַזְעָן בעברית, בציטוט שהוא מביא מן הספרות: "כינוי גנאי למי שעושה את מעשיו מתוך התלהבות מלאכותית ובהילוּת מרובה. יזען שכמותו!" ועם הנשים היזעניות-השוויצֶריות הוא מחמיר הרבה יותר: "אשה יזענית יש בה אחד מששים של יצאנית".
כתיבת תגובה