אמות-המים המונוּמנטאליות מעוררות תמיד השתאות איך הצליחו הקדמונים לבנות בדיוק כה רב מתקנים שיוליכו את המים בכוח הכבידה בלבד, על פני מרחקים של קילומטרים. אמנם, כדי להעביר את המים נדרשת עבודה רבה, אבל אמת-המים שעושה זאת איננה אָמָה במובן של שִפחה, אלא היא אַמָּה, חלק של הזרוע שנתנה את שמה ליחידת-מידה, וגם לחלקים במבנה: כך רועדות אמות הסִפִּים (ריבוי של סַף, כמו בסף-הדלת), כאשר אירוע חריג מתרחש בדל"ת אמותיו של מישהו.

נרחיק אמה או שתיים מאמת-המים העברית, ונגיע למקבילתה הלועזית אַקוודוּקט שנגזרת מ- aqua (מים) + duct  (להוביל). הכתיב המקורי של המילה aquæduct כולל את הצירוף הלטיני הייחודי של æ שמעיד על כך שהמדובר במעביר של מים. באנגלית פשוט קיצרו את זה ל-aqueduct. ניתֵן למים לזרום למקומות שלהם, כגון לאקוואריום, ולאקוורלים (צבעי-מים), ושיגיעו להם לאַקוויפֶר החוף, ואפילו נשתה לכבודם אקווה-ויט (כתיב מלא: aqua vitae) "מי-חיים", ובפועל שם נאה למשקאות אלכוהוליים. הפעם נתרכז ב-duct, המוביל.

המקור הוא בפועל הלטיני ducere שפירושו להוביל. מן הפועל גזרו בלטינית את dux שהוא המנהיג, המוליך, המוביל. מכאן הדוּכָּס (duke באנגלית) והאַרכידוכס. מכאן גם ה-doge המושל רב-הכוח שהיה במאות הקודמות בעיר-מדינה ונציה, ומכאן הדוּצֶ'ה, המנהיג, כינויו של בֶּניטו מוּסוֹליני. וקפיצה בהיסטוריה: הרצל, חוזה מדינת היהודים, ראה לנגד עיניו את ונציה כדוגמה למבנה החוקתי שהיה רוצה לראות במדינת היהודים. הייתם מאמינים שהוא אפילו תיאר איך בנו הקטן, הַנס, אז בן 4, יהיה לימים הדוֹגֶ'ה (כך במקור!) של המדינה הזו? חוקרי הרצל מצטטים את יומנו מ-1895, שבו הוא כותב כיצד דמעות מציפות את עיניו במחשבה שהוא יכתיר את בנו, שיצעד מארמון הדוג'ה לטקס הכתרתו כשהוא לובש את סמלי ההשפלה של הגטו היהודי מימי הביניים: הכובע המחוּדד והטלאי הצהוב.

אבל, ducere אינו מתמצה בהובלה של אנשים או מים בלבד. מוליכים-למחצה בתחום האלקטרוניקה הם semi-conductors. ומי שמֵפיק סרט, מוביל אותו, הוא producer כי הוא בעצם עושה פעולה של pro+ducere. ומי שמציג, או מביא פנימה, הוא intro+ducer. ולכבוד מי שמפתֶה, מוליך החוצה מן הדרך, נקבע הפועל to seduce, לפַתות. ומי שמדבר סרה, משמיץ, הרי זו פעולה של trans+ducere (ומכאן to traduce, להשמיץ), ומעניין שבצרפתית אותו צירוף מילים הֵניב את traduire שפירושו לתרגם, ומקורו המילולי: להעביר דרך. ומי שמצמצם עושה פעולה של רֶדוּקציה – reduction. וכמובן, אינדוּקציה ואחותה דֶדוּקציה, שהן הסקת מסקנה, העברה, הולכה ממקרה פרטי אל הכללי, ומן הכללי אל הפרטי.

ולא שכחנו את הקוֹנְדוּקְטוֹר, שהוא גם מנצח, מוביל, התזמורת – וגם האחראי על כלי הרכב. מה שמביא אותנו לנהיגה, שכן – בדיוק כמו בעברית – conduire בצרפתית (ומילים דומות בלשונות אחרות) פירושה גם לנהוג וגם להתנהג!

והעברית מחזירה אותנו למקורות: על יֵהוּא, מלך ישראל שחיסל באכזריות את קודמו יהורם, את אמו איזבל ואת אחזיהו מלך יהודה, נאמר בספר מלכים: "וְהַמִּנְהָג כְּמִנְהַג יֵהוּא בֶן-נִמְשִׁי כִּי בְשִׁגָּעוֹן יִנְהָג". הלכו מחדשי השפה האנגלית במאה ה-17 וקבעו את המילה jehu לנהג מהיר ומיומן!