רק לפני כמה שנים היתה לנו מגיפת הפרה המשוגעת, ועכשיו מתחילים אצלנו בחיסון נגד שפעת החזירים. ואותנו מעניין לא הקשר הזואולוגי, אלא דווקא הקשר האטימולוגי: כי פרה קשורה קשר הדוק בחיסון.
חיסון באנגלית הוא vaccine, בעקבות vaccination, מונח שטבע הרופא האנגלי אדוארד ג'נר בשנת 1803 לתיאור שיטת חיסונם של אנשים נגד מחלת האבעבועות השחורות כשהזריקו להם את וירוס אבעבועות הפרה (variolæ vaccinæ). בלטינית, vacca היא פרה (ומכאן: vacca sacra שהיא פרה קדושה). vaccine הוא פרתי, זה השייך לפרות, ומכאן כל חיסון (ולא רק החיסון המסויים הזה) נקרא vaccine.
אבל הפרה איננה רק משוגעת – היא יודעת גם לחייך. vache בצרפתית, בעקבות המקור הלטיני, היא פרה. ואחת הפרות המפורסמות ביותר היא הפרה הצוחקת, La vache qui rit – מותג גבינה צרפתית מוּכָּר ביותר, הקיים כבר מאז 1921.
בן זוגה של הפרה הוא הפר. או אולי השור? אל תחשבו שרק אתם מבולבלים: תוכלו למצוא את כל הפירושים וההסברים, החל מכך ששור הוא פר שסורס כדי להרגיעו (אבל זה לא עובד תמיד), והמלחמה בזירות של ספרד היא מלחמת פרים (אבל נקראת מלחמת שוורים), והשוק העולה בבורסה שנקרא באנגלית bullish market מכונה אצלנו דווקא שוק שוֹרִי, בניגוד לשוק יורד, דוּבִּי.
הרומאים חשבו כי Quod licet Iovi, non licet bovi, ובעברית: מה שמותר ליופיטר אינו מותר לשור, ובפירוש חופשי: מה שמותר לאנשים מסויימים – אסור לאחרים. במקורותינו, השור זכה לייצוג נכבד: בספר ישעיהו, כדי להדגים שאפילו השור יודע יותר טוב מעם ישראל לכבד את אדונו: "יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן". התורה, ובעקבותיה הגמרא, יודעת לספר על שור שגורם נזקים וקוראת לו "שׁוֹר נַגָּח" מפני שנגח מישהו. ובלשון המשנה זו "שור מוּעד" כי בעליו הוזהרו והֵעִידוּ בהם שהוא מסוכן ועליהם לשומרו. המבחן הוא (יש עוד כמה פירושים) אם לאחר אזהרה, השור חזר לנגוח כשהיה "על תנאי" לשלושה ימים. אבל יש תקווה! אפילו שור מועד יכול להיטיב דרכיו ולחזור להיות שור תם. והמבחן: "רבי מאיר אומר: מוּעד – שהעידו בו שלושה פעמים, ותם – כל שיהו התינוקות ממשמְשין בו ואינו נוגח".
לשור שלנו היתה הופעה אפיזודית נוספת במקורותינו: זהו התוֹרָא מ"חד-גדיא" ששתה את המים שכיבו את האש – וסופו שנפל לידיו של השוחט "דְשחט לתורא". כשהשור היה צעיר וחזק, הוא סחב אחריו את המחרשה, ולתיאור דרך הילוכו המיוחדת בשדה נקבע המונח בּוּסְטרוֹפֵידוֹן (ששומעים בו את השורש היווני בּוּס שפירושו שור + סְטְרוֹפָה, שפירושו לפנות. מכאן קטסטרופה, שפירושו מפולת, פנייה כלפי מטה!). בעצם, המונח הזה מתאר שיטת כתיבה, אשר שימשה בעיקר בכתבי-יד עתיקים, שבה נכתבות השורות תוך שינוי כיוון הכתיבה והאותיות בכל שורה. השור לא בדיוק מתעמק בכתבי-יד עתיקים, אבל הוא הולך עד סוף השדה, שם פונה לאחור והולך קדימה, וחוזר חלילה.
השורש היווני הפך ל-bos הלטיני, שוֹר, שכבר הוזכר יחד עם יופיטר (וממנו נגזר למשל beef באנגלית) – ובמעבר חד אנו עוברים ל-bovine שפירושו "שייך לשור" ול-Bovril שהוא מותג בריטי חזק מאוד ששורשיו כבר ב-1870, והוא תמצית מרוכזת של בשר בקר, המשמשת להכנת מרק. חיי שור: חורש, נוגח, נשחט ובסוף מגיע לצלחת המרק והמנה העיקרית. כדי לתקן במשהו את הביוגרפיה העגומה, קראו על שמו מזל בגלגל המזלות.
כתיבת תגובה