האם יש קשר בין מכונה-machine, עין-eye ואיך יודעים זאת, על חוסר הקשר בין חרב ובין להחריב, ועל המשמעות המפתיעה של "נעים זמירות ישראל" ואיך שם העיר עזה מוכיח זאת.
להאזנה ב-itunes לחצו כאן | להאזנה ב-Podcast Addict לחצו כאן.
הינה ההסכת גם ביוטיוב:
ולחובבי soundcloud:
אטימולוגיה עממית הכוונה להסבר לא נכון של מקור של מילה. למשל: הגיוני לחשוב שיש קשר בין המילים חרב ולהחריב, ובין המילים מסתורין וסתר, אבל בפועל אין קשר כזה. איך יודעים שאין קשר כזה, והאם יש אטימולוגיה עממית בתנ"ך וגם בחז"ל?
בפרק שהוקלט בפני קהל בזום ("קולולושה חי") שוחחתי עם ד"ר גבריאל בירנבאום על אטימולוגיה עממית שיצרה מילים חדשות (אחיין, דודן, חשוון), על השאלה אם כשחז"ל הסבירו משמעויות של מילים הן חשבו שזה נכון מדעית או שהם התכוונו לדרשה שנועדה להביע רעיון מסוים (למשל: אפיקומן, פרוזבול), וגם: איך חוקרי הלשון יודעים אם יש או אין קשר בין מילים ואיך האדם הממוצע שאינו חוקר יוכל לגלות זאת בעצמו.
בשיחה דיברנו על מילים שונות: האם יש קשר בין בלשן ובין לשון, על המשמעות המפתיעה של "נעים זמירות ישראל" שאומרים על דוד המלך ואיך העיר עזה מוכיחה זאת, כיצד יודעים שהמילה עוגן אינה עברית במקור ושאין קשר בין המילה ערכאות למילה עָרַך או לעורך דין.
בפרק גם הפרכנו את הקשר בין כלב ובין כולו לב, וגם דיברנו על מילים בעברית שנשמעות דומות למילים בשפות אחרות ואיך יודעים איזו שפה הושפעה מרעותה, כגון מכונה-machine, פרטי-private, עין-eye, יש-yes, אבוב-oboe, שף-chef.
שימו לב:
הפרק כולו תומלל בידי עמית פז (תודה!). לתמליל לחצו כאן.
כמו כן את הדף המלווה לשיחה עם ד"ר בירנבאום – תמצאו כאן.
ד"ר גבריאל בירנבאום – בלשן, מחבר הספר "לשון המשנה בגניזת קהיר".
היה בעבר המזכיר המדעי של האקדמיה ללשון העברית.
פרקים קודמים בקולולושה בהשתתפות ד"ר בירנבאום:
- "קולולושה" פרק 5: מי רוצה לבטל את סימני הניקוד?
- "קולולושה" פרק 6: לא רק חי"ת ועי"ן – אילו עוד צלילים נעלמו מהעברית?
- "קולולושה" פרק 27: יש דבר כזה "עברית נכונה"?
- "קולולושה" פרק 28: שאילת מילים לועזיות – איום אמיתי על העברית?
- "קולולושה" פרק 38: צעצוע, חשמל, אקדח – מילים מהתנ"ך שהשתנתה משמעותן
- "קולולושה" פרק 57: האם עברית ימינו פוגעת בקדושת העברית?
הרחבה ודברים שהוזכרו בפרק:
- גב"ע צרפתי, "האטימולוגיה העממית", לשוננו לעם כג (תשל"ב), עמ' 11–17; 141–143; 182–192.
- גב"ע צרפתי, "האטימולוגיה העממית בעברית המודרנית", לשוננו לט (תשל"ה), עמ' 236–262; מ (תשל"ו), עמ' 117–141.
- גב"ע צרפתי, העברית בראי הסמנטיקה, ירושלים תשס"א, בייחוד עמ' 201–228.
- י' קוטשר, מילים ותולדותיהן, ירושלים תשפ"ג.
- S. Ullmann, Semantics, Oxford 1964, בייחוד עמ' 220.
- סכין, סכנה – יש קשר?
- ערבה, ערבי, עורב – יש קשר?
.
.
רוצים לקבל עדכון על ההסכת הבא? רוצים לדעת מתי עולה הרשומה הבאה?
לחצו כאן והצטרפו לרשימת התפוצה של "לשוניאדה"
.</spa
07/04/2024 at 2:16 am
מאלף, תודות מאליפות!
07/04/2024 at 9:47 pm
בשמחה 🙂
10/04/2024 at 12:09 pm
תודה על הפרק המעניין!
רק שאלה: הגעתם בסוף לסכין-סכנה, ואני פספסתי – או שלא דיברתם על זה בסופו של דבר?
10/04/2024 at 6:49 pm
כבר איני זוכר 🙂
אבל יש לך תשובה כאן.