ילדים הם בעצם סטטיסטיקאים קטנים, יש סיבה טובה למה הם אומרים מיכנס במקום נכנס ומחליץ נעליים במקום חולץ, ולבינה המלאכותית יש מה ללמוד מהם על רכישת שפה – שיחה מרתקת על חקר רכישת השפה של הילדים.

להאזנה ב-itunes לחצו כאן | להאזנה ב-Podcast Addict לחצו כאן.

הינה ההסכת גם ביוטיוב:

ולחובבי soundcloud:


המסקנה: בעזרת יכולות הקֶשב והזיכרון שלהם אפילו ילדים בני שנתיים(!) עוסקים כל הזמן בסטטיסטיקה ובייצור הכללות. המסקנה הזו מסבירה שלל "שגיאות" לשון שהם אומרים: ביצהביצות, אישאישים (פה ההסבר פשוט), נפרק לעומת התפרק, מיכנס במקום נכנס, רצָתי במובן רציתי (באלה ההסבר מורכב יותר).

הכללות פה שונות ומשונות: ממילה שאינה מסומנת כנקבה והיא במין נקבה, דרך הֶקֵשים והשוואות, וכלה בזיהוי התבניות והמשמעות של הבניינים בעברית.

בפרק שהוקלט בפני קהל בזום ("קולולושה חי") שוחחתי עם פרופ' דורית רביד על "השגיאות" של הילדים, ועסקנו בסוגי שגיאות: שמות עצם, תארים (חולצה אחרה במקום אחרת), פעלים (מלחיץ נעליים במקום חולץ) ומילות יחס (ממנך במקום ממך), והממצאים מרתקים.

בפרק תגלו אילו שלושה דברים קשים יש במעבר עִיפָּרוןעֶפְֿרונות, למה הם אומרים מגידה במקום אומרת, וגם פיחד במקום פחד ומתי הם יוצרים צורות כמו צְדף=צדפה, בייץ=ביצה. עוד תגלו איזו מילה עברית הכי קשה לילד להפוך מיחיד לרבים, מה המשקל והבניין המצויים ביותר בעברית ומה זה מלמד אותנו על השפה של הילדים. לקראת סוף הפרק עסקנו בשאלה אם לתקן ילד קטן שמדבר בשגיאות בעברית ודנו על תפקיד הבינה המלאכותית בהבנה איך רוכשים השפה.


דורית רביד היא פרופ׳ אֶמֶריטה באונ' תל אביב; בלשנית העוסקת בחקר רכישת העברית הדבורה והכתובה בקרב ילדים ובני נוער. חברת סגל בחוג להפרעות בתקשורת (הפקולטה לרפואה), ובבית הספר לחינוך באונ' תל אביב.

בין תפקידיה הייתה יו"ר האגודה הישראלית לאוריינות ושפה, נשיאת החוג הישראלי לבלשנות, וסגנית הנשיאה של הארגון הבינ"ל לרכישת שפה. כיום היא עורכת כתב העת הבין-לאומי Written Language and Literacy בהוצאת Benjamins.


הרחבה ודברים שהוזכרו בפרק:

  • רביד, ד'. (1995). רכישת מילות היחס הנטויות ותיהלוכן: עקרונות פסיכולינגוויסטיים. בתוך א' שורצולד וי' שלזינגר (עורכים) ספר הדסה קנטור: אסופת מחקרים בלשון. רמת גן: חן, עמ' 184-195.
  • רביד, ד'. (2002). לשון ואוריינות במעבר מן הגן לבית הספר. בתוך פ' קליין (עורכת) שפה, למידה ואוריינות בגיל הרך. תל אביב: רמות, עמ' 43-70.
  • רביד, ד'. (2009). הופעת קטגורית הפועל בעברית. אוריינות ושפה, 3, 131-160.
  • Ravid, D. (1995). Language change in child and adult Hebrew: A psycholinguistic perspective. New York: Oxford University Press.
  • Schiff, R., Ravid, D. & Levy-Shimon, S. (2011). Children's command of plural and possessive marking on Hebrew nouns: A comparison of obligatory vs. optional inflections. Journal of Child Language, 38, 433– 454.
  • Ashkenazi, O., Ravid, D., & Gillis, S. (2016). Breaking into the Hebrew verb system: a learning problem. First Language, 36, 505 –524.
  • Ravid, D., Bar-On, A., Levie, R. & Douani, O. (2016). Hebrew adjective lexicons in developmental perspective: Subjective register and morphology. The Mental Lexicon, 11, 401–428.
  • Ashkenazi, O., Gillis, S., & Ravid, D. (2020). input-output relations in the early acquisition of Hebrew verbs. Journal of Child Language, 47, 509-532.
  • Levie, R., Ashkenazi, O., Eitan Stanzas, S., Zwilling, R., Raz, E., Hershkovitz, L., & Ravid, D. (2020). The route to the derivational verb family in Hebrew: A psycholinguistic study of acquisition and development. Morphology, 30(1), 1-60.
  • “אימא תסגרי את השואג אבק” – ילדים יצירתיים מחדשים בעברית / האקדמיה ללשון העברית

.

.

רוצים לקבל עדכון על ההסכת הבא? רוצים לדעת מתי עולה הרשומה הבאה?
לחצו כאן והצטרפו לרשימת התפוצה של "לשוניאדה"

.</spa