גלו מה מקור המילים: נטו, ברוטו, גולמי, גולם, טרה, שקלא וטריא.
איזה משקל אתם מייחסים לַמשקל שלכם? והאם אתם מודדים אותו נֶטו, ברוטו או טָרָה?
נלך מן הקל אל הכבד, ולכן נפתח ב- netto, שבא מן השורש הלטיני nitere, להבריק, לזהור, וממנו התואר nitidus שפירושו אלגנטי, נראֶה טוב. ומכאן גם: טהור, נקי, בוהֵק. קרובה לו המילה האנגלית neat באותה משמעות. מהיותו נקי, טהור, כזה שאינו כולל תוספות מיותרות, הצמידו את המילה נטו כדי לתאר כל מה ש"קילפו" ממנו את כל הדברים המיותרים: לכן, המשקל של הדבר עצמו – הוא משקל נקי, משקל נטו. והשָׂכָר אחרי שקילפו ממנו את כל הניכויים – הוא שכר נטו, נקי. בצרפתית, הפועל nettoyer פירושו לנקות. chiaro e netto באיטלקית ו-clear-cut באנגלית הם המקבילים לחד וחלק בעברית. והשפה התלמודית שלנו כבר ידעה לכלול בביטוי אחד את המשקל והנקי: "קב ונקי" פירושו דבר המתאפיין בכמותו המעטה אך באיכותו הגבוהה, מעט אבל משובח: קב היא מידה של משקל מוּעט (כגון קב חרובים) – ונקי הוא המרכיב המזוקק, הטוב.
ומי היו לפני השכר – או המשקל – נטו? השכר והמשקל ברוטו. וממש לפי אותו היגיון, כשם שהנטו מתאר את הנקי והבוהק – הרי הברוטו בא מן הלטינית brutus שפירושה כבד, משעמם, גס, טיפש. מה שהביא כמובן ליצירת שם התואר ברוטאלי.
השורה הראשונה בתלוש השכר היא ברוטו. אבל במונחים מקרו כלכליים, לא מדברים על תוצר לאומי ברוטו – אלא על תוצר לאומי גולמי (תל"ג). איך הגיע לכאן הגולם? השורש ג-ל-מ ביטא במקורו קיפול או עטיפה. מכאן הוא קיבל מצד אחד משמעות של חומר או גוף חסר צורה (בארמית גּוּלְמָא), חומר-גלם שאיננו מוצר מעובד וסופי – אבל, גם את המשמעות של צורת גוף, כגון בביטוי "השחקן מגלם את הדמות". ואם היינו בתלוש השכר, ראוי להזכיר כאן את גילום התשלומים. גולמי, בכל מקרה, נשאר כדי לבטא ברוטו, שהוא גדול ו"מלוכלך" יותר מן הנטו. באנגלית שמו כלל אינו ברוטו אלא gross (שגם הוא שמן, עבה, גס). ואילו הצרפתית lourd והאיטלקית lordo – שתיהן השתמשו בשורש הלטיני luridus שפירושו, כמה מפתיע, מלוכלך.
היו לנו הנטו מצד אחד והברוטו מצד שני, וכשמחסרים אחד מן השני מקבלים את משקל האריזה, הטָרָה. והפעם, המילה היא אמנם איטלקית – אבל המקור ערבי: המילה טַרַהַא, שפירושה מה שנזרק, החלק העודף. האנגלים משתמשים במילה דומה מאוד tare. ובארמית, הביטוי שַׁקְלָא וְטַרְיָא פירושו משא ומתן, נשיאה ונתינה, לקיחה (שקלא) וזריקה, הטלה (טריא) – וכך חזרנו לטרה שהיא הדבר המושלך, הנזרק. האם שמה של המחלבה הוותיקה שנוסדה ב-1942 שיקף את האריזה, הטרה? לא מצאנו לכך אימות.
ובכל מקרה, נטו, ברוטו או טרה, נקי או מלולכך, הציווי הוא ברור: "מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי צֶדֶק אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם".
כתיבת תגובה