גלו מה מקור המילים: כנסייה, בית כנסת, כנסת, מכנסיים.
יהודי טוב, האם הוא הולך לבית כנסת או לכנסִייה? ומה אם הוא חבר כְּנֵסִיוֹן? התשובה לכאורה ברורה, אבל לפחות מן הבחינה הלשונית היא איננה כזאת.
לפי מדרש רבּה לסֵפר שמות "בשעה שישראל מתפללין אין אתה מוצא שכּוּלן מתפללין כאחד, אלא כל כנסיה וכנסיה מתפללת בפני עצמה. הכנסת הזו תְחִלה ואחר כך הכנסת האחרת". מן השורש כ-נ-ס, במשמעות של לאסוף, קיבלנו גם כנסִיה וגם בית כנסת. המקור הוא ארמי: כְּנַש ואחר כך כְּנַס. בית-כְּנִישְׁתָא הריהו בית-כנסת בארמית. מאוחר יותר היתה לנו כנסת הגדולה, המוסד העליון של ראשי ארץ ישראל וחכמיה בתקופה שאחרי עזרא ונחמיה.
עוד הרבה לפני שהפרלמנט שלנו נקרא כנֶסֶת, המושג הזה כבר שימש לתאר את מה שהיה אז נחלתן של כמה מדינות. כך מתאר בן-יהודה את הדמוקרטיה הפרלמנטרית שהחליפה את המלוכה: "ארצות שאין להן מלך שליט עליהן אלא הציבור, הקהל, republic; ממשלתם ממשלת כנסיה ומושליהם ימשלו בם בְּמֶמשלה רפוייה". איזו עברית יפה! בנו, איתמר בן אב"י, הציע לקרוא לבית מחוקקים כְּנֵסִיוֹן, ולימים, לפני שהתקבע התואר חבר-כנסת, היו מי שקראו למחוקקינו כְּנִסְתָּנִים.
היהודים הולכים ל-synagogue, מילה שמיוחדת היום לבית כנסת, מקום ההיאספות של יהודים, אבל במקורה היווני היתה פשוט פגישה, מקום התכנסות: syn ביוונית ביחד (כמו בסינֶרגיה, סימפוזיון ועוד מילים רבות) + agein שפירושו להוביל, להוליך (ומכאן הפדגוג שהוא מוביל ומחנך ילדים, והדמגוג שהוא מוליך הדמוס, העם).
מקום ההתכנסות כמקום תפילה, מוצא את ביטויו לא רק בעברית וביוונית: בשפות אירופה, כינוס נקרא convention, הנגזר מ- com (ביחד) + venire (לבוא). היום חשובים בעיקר הכינוסים למיניהם והאולמות המארחים אותם (convention halls) אבל במאות קודמות, פופולאריים הרבה יותר היו המנזרים, ומנזר נקרא בלטינית conventus ובימינו convent. בתצורה קצת שונה אנחנו מכירים את Covent Garden בלונדון, שבעבר היה גן של בית מנזר. to convene מאותו שורש פירושו לכנס – וגם להתאים, להסכים, ולכן קונבנציונאלי הוא זה שמקובל על רבים, מוסכמה.
ואם כבר התכנסנו, ראוי גם לומר מילה על המכנסיים שמאותו שורש, המופיעים כבר בתנ"ך כפריט לבוש של הכוהנים שנועד לכסות על ערוותם, ותמיד כזוג מכנסיים. מכנס בודד הוא משהו אחר לגמרי (אף כי מאותו שורש, שעניינו הכנסה או כינוס). בעברית לא של ימינו, מִכְנס היה "מה שאדם מכניס לתוך אוצרו, סחורה נכנסת, import". ואילו היום, מִכנס הוא אותו חלק בכלי הנשק שדרכו מכניסים את הפגז או הכדור, ובאנגלית breech – מילה שמשמשת גם לתאר מכנסיים מסוג מסויים.
עוד באנגלית: מכנסיים קצרים הם pants – בעצם, קיצור גם של המכנסיים וגם של המילה pantaloons – מכנסיים – אשר מצאה את דרכה לשפות אירופה ככל הנראה מ-Pantalone הנלעג בקומדיה דל-ארטה האיטלקית שלבש מכנסיים הדוקים לרגליו הדקות.
אופנת המכנסיים האלה "תפסה" בצרפת, ולארץ הזו יש כנראה משיכה עזה לכל מה שקשור למכנסיים: קודם כל, הם שימשו לקביעת הסטטוס החברתי: בני המעמד השלישי העני בצרפת נקראו sans–culottes כלומר חסרי culottes, אלה שלא יכלו ללבוש את מכנסי הבֶּרֶךְ האופנתיים שנקראו כך, ובמקומם לבשו את ה-pantaloons, המכנסיים באורך מלא. אבל, בצרפת כמו בצרפת, פריט אופנתי הוא הרבה יותר מאמצעי לכסות את הגוף. ההיסטוריונית ברברה טוכמן מספרת בספרה הנפלא "אוגוסט 1914" על הגאווה המטופשת של קציני הצבא הצרפתי ערב מלחמת העולם הראשונה. כאשר היה מי שהציע להחליף את המכנסיים האדומים-בוהקים של חיילי הצבא כדי להתאימם לתנאי שדה הקרב, התנגדו הקצינים בנחרצות בנימוק שמסמל את כל השלומיאליות הצבאית: Le pantalon rouge c'est la France! – המכנסיים האדומים הם צרפת! וכך נתפסה צרפת במלחמת העולם הראשונה כשמכנסיה – האדומים – מופשָלים.
כתיבת תגובה