על מקור המילים: רהוט, ריהוט, רהיטים, רהטים, מיטלטלין, נדל"ן, נכסי דלא ניידי.
נראה לכם שיש קשר בין העובדה שכריש הנדל"ן יושב על רהיט יקר מצוּפֶּה בפוֹרניר, באולם אירועים שיש בו פינת קפה רץ? יש קשר, בין המילים כמובן.
את שֵם הפועל רִהוּט חידש אליעזר בן יהודה, אבל את שורשיו מצא כבר במקורות. הוא לה: "הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים" והיא לו: "הִנְּךָ יָפֶה דוֹדִי אַף נָעִים אַף-עַרְשֵׂנוּ רַעֲנָנָה קֹרוֹת בָּתֵּינוּ אֲרָזִים רחיטנו (רַהִיטֵנוּ) בְּרוֹתִים". וכוונת הכתוב: נמצאים אנו לא בבית בָּנוּי אלא בבית היין, כלומר הכֶּרֶם. ועצי הארז והבְּרוֹתִים הם קירות ביתנו וקורתנו. הבְּרוֹתִים הם כנראה ברושים בחילוף שכיח של ת' בש' (יש אפילו חברה לשיווק עץ הנקראת ברותים!). את השם הזה דרשה הגמרא גם בדרך אחרת: "אל תיקרי ברותים אלא ברית ים" על שם הנס שנעשה לניקנוֹר, שנידב עצים לבניית המשכן (ולכן כנראה נקרא על שמו "שער ניקנור" בכניסה המזרחית לעזרה בבית המקדש) וכשחזר מאלכסנדריה שבמצרים עמד עליו נחשול לטַבְּעוֹ, והוא חיבק את אחת הדלתות שהביא עימו ולא נתן שישליכוה לים – והים נח מזעפו. על כן נאמר שנעשתה לו ברית ים. הרהיטים הם אם כן קרשים, קורות עץ – וגם רהיטים, המוצר המוגמר.
גם רְהָטִים (להבדיל מרהִיטים) היו כבר בתקופת המקרא, ואלה השְקתוֹת שבהן נהגו להשקות את הצאן: "וּלְכֹהֵן מִדְיָן שֶׁבַע בָּנוֹת וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה וַתְּמַלֶּאנָה אֶת הָרְהָטִים לְהַשְׁקוֹת צֹאן אֲבִיהֶן" נאמר בספר שמות. לא רק הצאן, אלא גם עוברי אורח שתו מן הרהטים, אבני שתייה, שכמותן אפשר לראות גם היום במקומות שונים. אבן השתייה נקראת גם סֶבִּיל, מילה שמקורה בביטוי ערבי המקביל ל"בשביל האל, לשם שמיים", כי הסבילים הוקמו על ידי פרטים ושליטים כמעשה צדקה ונדיבות להולכים בדרך. הסביל נמצא גם בחצר המסגד, להיטהרות. הרהטים, ושמה של העיר הבדואית בדרום רַהַט, באו ככל הנראה מן השורש הארמי ר-ה-ט שפירושו רץ, זורֵם. מכאן, לשון רְהוּטָה, כזו שזורמת. מכאן רָהוּט, שהוא שגוּר, רוּטִינִי – ואם אתם מחפשים את הקשר למים ולמשקאות זורמים, אולמות אירועים משתמשים במושג "קפה רץ", כזה שהמתקן להכנתו זמין כל העת.
הריהוט בלשונות אחרות בא ממקורות לשוניים שונים לגמרי. furniture באנגלית בא מ-to furnish שפירושו לְסַפֵּק, fournir בצרפתית. רק בסוף המאה ה-16 נוצרה המילה הייחודית לאנגלית במשמעות של רהיטי בית. ואם אנחנו כבר עוסקים ברהיטים, מאותו מקום בא גם ה"פוֹרְנִיר" שהוא תוצר של קילוף דק של עצים, המשמש לכיסוי לוחות כדי לעשותם יפים יותר. באנגלית הוא נקרא veneer שנגזר מן הגרמנית furnieren, לכסות בפורניר, והמקור המילולי הולך אחורה למילה שמשמעותה לסַפֵּק, להשלים, לבַצֵּעַ.
כל הלשונות האירופיות האחרות הלכו דווקא לכיוון של תנועה, ניידות: רהיט הוא meuble בצרפתית, mobile באיטלקית – כולן מילים שנגזרו מ- movere שפירושו להזיז. לשורש הזה כבר הוקדש כאן דיון נרחב, ורק נזכיר כי הרהיטים הם ניידים בדיוק כמו ה-mobile phone, ה-immobilizer שמונע את הנעת הרכב, ועד La donna è mobile, שאין פירושו חלילה וחס שהאישה היא רהיט, אלא שהיא קלילה ועפה כנוצה ברוח. על ניידותם של הרהיטים המתבטאת גם בשמם הלועזי (בעברית הם בקבוצת המיטלטלין), אפשר ללמוד גם מכך שכל מה שאינו נייד, הריהו נדל"ן, נכסי דלא ניידי, וגם הצרפתית הלכה בכיוון זה: agence immobilière היא סוכנות לתיווך נדל"ן.
ואם "בועת הנדל"ן" היא מושג מודרני, הרי הנדל"ן בכלל ימיו כימי המסחר והכספים, וכבר הגמרא ידעה להבחין במה שונים "מטלטלי דניידי ממטלטלי דלא ניידי" ו"מקרקעי דניידי ממקרקעי דלא ניידי". הסוגיה, אגב, עוסקת בהבחנה החשובה מאוד אם עֶבֶד מוגדר כמטלטלין או כקרקע, והאם בעת קניית קרקע, מוּקנֶה העבד כחלק מן העסקה אם לאו. לגבי בהמות הדין פשוט יותר.
כתיבת תגובה