על מקור המילים: גרדרובה, אוונגרד, נוטריון, נ"ב.
שומר ראש, דַייל ועובד מלתחה נפגשים. על מה ישוחחו? כמובן על המילה המחברת את שמות המקצועות שלהם.
באנגלית, bodyguard הוא שומר ראש, ו- guard הוא שומר בכלל. מנין? מן הצרפתית garder שפירושה לשמור, והיא קרובה במהות ובמילה, גם בשפות אחרות, גם ל-regarder שפירושה להביט, לפקוח עין, לשמור. באיטלקית: guardare – להסתכל, guardia – שמירה. שדה התעופה הוותיק של ניו יורק נקרא La Guardia על שמו של ראש העיר (1935-–1945) ממוצא איטלקי Fiorello La Guardia. זכותו עומדת לו בכך שהיה מראשוני המתריעים על כוונתו של היטלר להשמיד את היהודים. אחרי שנים שבהן שיבשו את שמו הקרוי על רחוב ומחלף בתל אביב, החזירו אותו מהתעתיק האנגלי המשובש לה גַרְדיה – להגיית השם הנכון: לַה גוּאַרְדיה.
שומר הוא גם guardian, ושמו של העיתון האנגלי The Guardian היה אולי ההשראה לשם העיתון המנוח "על המשמר"?
אם הולכים עוד אחורנית במקורות המילים, נראה שגם garder הצרפתית שואבת מלשונות גרמניות, שם מצוי השורש ward באותה הוראה. ממנו התפתחו גם המילים ששורשן guard – וגם אלה ש-ward מופיעה בהן: פַּקָּח או סוהר אנגלי הוא warden. והמקום שבו שומרים את הבגדים, המלתחה, ה-wardrobe, זו הקרויה אצלנו גַרְדָרוֹבָה, היא בעצם צירוף של ward, שומר + robe, בגד. ואם הבגדים במלתחה הם מאופנה מתקדמת וחדשנית מאוד, אפשר לומר עליהם שהם אַוַונגַארד – שזה בעצם avant+guard, כלומר משמר קדמי. הפעלים האנגליים reward, regard, award החלו כולם את דרכם במשמעות של להתבונן, לשמור, לבחון. אפילו ה-garage, החנייה המקורה, באה מאותו מקור לשוני (כאשר השורש המקורי פירושו לשמור, לתת מחסה) – וגם warrant שהיא האחריות שאנו מקבלים עם מוצר שנרכש (במקור, פירוש המילה הוא מגן, זה שחוסים בצילו). ובל נשכח את הדייל, כּלכל הטיסה, ה-steward, מקצוע שראשיתו במעמדם של מנהלי משק בשירותם של אדונים.
ומי שומר אצלנו, בעברית? הנוטרים כמובן. פעם היו אלה הנוטרים המנדטוריים, והיו גם סיפורי הפולקלור הערבי-ארצישראלי של דאוּד אל נטוּר, והיום אלה "נטורי קרתא", שומרי העיר. ואפשר לנטור לא רק את קרקע המולדת או את רחובות מאה שערים, אלא גם רגשות: אבל כמה עצוב, שכאשר אומרים בעברית "הוא נוטר" הכוונה – כך בחוקי הלשון – "הוא נוטר טינה".
והנוטריון, על מה הוא שומר? אין לו קשר לכאן, ורק המילה דומה! נוטריון הוא בעצם פקיד שרושם סימנים, אותיות, nota. מכאן גם נוטריקון שהוא סימן של קצרנות, כגון ביצירה של ראשי תיבות. הסימן או האות מצאו את מקומם גם לשטרי הכסף, שנקראים לכן banknotes.
נ.ב. הערה קטנה: נ.ב. בסיומם של הדברים, משמע, לפי הגרסה הרווחת, "נזכר בזאת" או "נזכרתי בסוף". ולא היא. נ.ב. הוא בסך הכל תעתיק של הלועזית N.B. שהיא נוטריקון, קיצור, של nota bene שפירושו, "עיין היטב". הערה שנולדה לאחר חתימת המכתב, תקבל את הלועזית P.S. , קיצור של post scriptum, לאחר הכתיבה.
כתיבת תגובה