על מקור המילים: צֶלֶם, צלמית, מצלמה, צילום, אייקון, איקון, קמור, קמרה אובסקורה, קאמרי.
המסע בעולם המילים לוקח אותנו מבריאת העולם ויֵשו הנוצרי – ועד למצלמה שמנציחה קונצרט של מוסיקה קאמרית. "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל-הָאָרֶץ וּבְכָל-הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ" מספר לנו ספר בראשית על מעשיו של בורא-עולם ביום הששי לבריאה. צֶלֶם הוא דמות, ובמקור כנראה משהו שנחתך מתוך, כמו פֶּסֶל שהוא משהו שגוּלַף, פוּסַל. בלשונות האזור, שורש דומה משמש לציון תמונה, צורה. מכאן נגזרה המילה המודרנית צַלְמִית כדי לציין icon – מילה שאנחנו מכירים גם מהשימוש העברי איקונין, תמונה, וגם דמיון, מן היוונית eikonokon שהיא עצמה נגזרת מהמילה eikos שפירושה דומה, שווה. כך שהאייקונים שיש לנו בשולחן העבודה של המחשב קשורים מילולית לאיקונות של הקדושים בכנסיה המזרחית.
מעניין, כי המילה צלם שימשה במעשה הבריאה, ולכן אנו אומרים "בצלם אלוהים", אבל ספר מלכים מספר: "וַיָּבֹאוּ כָל-עַם הָאָרֶץ בֵּית-הַבַּעַל וַיִּתְּצֻהוּ אֶת-מִזְבְּחֹתָו וְאֶת-צְלָמָיו שִׁבְּרוּ הֵיטֵב". השימוש הרווח של המילה הוא דווקא זה המצוי בביטוי "צלם בהיכל", שמציין משהו לא ראוי במקום קדוש. המשנה מספרת על חמשת הדברים הרעים שקרו בשבעה עשר בתמוז, שנקבע לכן כיום תענית, ואלה הם: "נשתברו הלוחות, ובטל התמיד, והובקעה העיר, ושרף אפסטמוס את התורה, והעמיד צלם בהיכל".
ועוד: המילה צלם משמשת לעיתים קרובות במשמעות של צלָב, או של ישו הצלוב. מילון בן-יהודה מספר כי יהודי אוסטריה, הונגריה וגרמניה הדרומית נהגו להשתמש בקיצור המילה צֶל, כדי לציין מטבע קטנה מסומנת בצורת צלב, ה-Kreuzer – הלא הוא אחיו המילולי של הקרוזֵירו הברזילאי.
איש-הלשון דוד ילין, בן דורו של אליעזר בן-יהודה ושותפו להקמת ועד הלשון העברית, חידש מן הצלם, הדמות – את המצלמה והצילום.
ובאנגלית, מצלמה היא camera – שהיא בעצם חדר, ובספרים ישנים עוד אפשר למצוא התייחסות ל"סבתא" של המצלמה, מעין קופסה צבועה שחור מבפנים ומצוידת בעדשה, שיכלה להטיל, להציג, תמונות של עצמים. ה"מכונה" הזו נקראה camera obscura (כשמו של בית הספר לצילום – קמרה אובסקורה) שתורגמה שם ל"לִשְׁכָּה אפֵלָה", כלומר חדר חשוך. וגם ל-camera יש מקור מעניין, ואפילו קשר למילה עברית. ה-camera – שנהפכה באנגלית ל-chamber – היא במקור חדר שיש לו מבנה של קשת. והקשת הזו היא camurus בלטינית – כן, בדיוק מאותו שורש ובאותו מובן של המילה העברית קָמוּר.
החדר לא חייב להיות קמור, אבל הוא תמיד חדר, ומכאן המוזיקה הקאמרית והתיאטרון הקאמרי – כמנוגדים למוזיקה המחייבת תזמורת גדולה ולתיאטרון גדול. ולכן, chamberlain (התפקיד, לא שם המשפחה) הוא חדרן, אבל למעשה קרוב יותר למה שאנחנו מכנים איש החצר, כלומר נאמן הבית, ובדרך כלל גם הממונה על האוצר. באיטלקית, cameriere הוא מלצר.
ואת הסיבוב מסיימים שוב בשפה העברית, עם סיפור מעניין וכלל לא בדוק: באנגליה של לפני מאות שנים היה מוסד שנקרא star-chamber שבו ישב אחד מבתי המשפט של הממלכה. למקור שמו היו גרסאות שונות, כולל זה שתקרת המקום הייתה מקושטת בכוכבים. והנה, המשפטן האנגלי בן המאה ה-18 ויליאם בלקסטון שתיאר את תולדות מערכת המשפט, כותב לא פחות ולא יותר שמקור השם אינו star, כוכב – אלא שיבוש של המילה העברית שְׁטָר, מסמך חוקי. מסמכים כאלה היו היהודים חייבים להפקיד במקום מסוים. תחילה קראו למקום chamber starr על שם השטר – ואח"כ הושמטה r אחת מהמילה, וקיבלנו star, כוכב, שעם הזמן תורגם לצרפתית ונשכח מקורו. נכון? ה- English Dictionary Oxford מתייחס לכך בביטול.
כתיבת תגובה