על מקור המילה אחוז ועל מקור הסימן %.
בסבירות של 100% אפשר לקבוע שאם תקראו עמוד זה עד סופו, תדעו מנין באים האחוזים, גם אם לא תשלשלו אותם לכיסכם.
מעניין, שעולם המסחר והחשבון בתקופה הקדומה לא נזקק – ולכן גם לא הגדיר – את האחוזים כפי שאנחנו מכירים אותם היום. בתנ"ך, אחוזים מוזכרים רק בשני מקומות. בשניהם, אומר המלומד גד בן-עמי צרפתי, המילה קשורה למושג "שבר", חלק יחסי מתוך גודל נתון, אך יש להניח שהייתה לה הוראה חשבונית מסוימת. ובכל מקרה – אין זו ההוראה שמשמשת אותנו היום, חלקים מתוך מאה. "וּמִמַּחֲצִת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל תִּקַּח אֶחָד אָחֻז מִן-הַחֲמִשִּׁים" נכתב בספר במדבר, ואִזכור במשמעות דומה בספר דברי הימים. בעברית – אבל לא כן בלשונות אחרות – המילה אחוז, כשלעצמה, אינה מלמדת כלל על חלק אחד מתוך 100. כל משמעותה לומר שהחלק הזה אחוז, תָּפוּס, הוא חלק מדבר גדול יותר. במגילת אסתר נמצא את המשמעות הפשוטה: "חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת, אָחוּז בְּחַבְלֵי-בוּץ וְאַרְגָּמָן, עַל-גְּלִילֵי כֶסֶף".
אז מה עבר האחוז בדרך הארוכה מאז, ומה קרה שמדד המחירים לצרכן – שלא לדבר על גבינה לבנה חמישה אחוז – נמדדים בחלקים ממאה, ורק כך?
כמו אצלנו, גם תרבויות אירופה הגיעו לאחוזים מתוך מאה רק בשלב מאוחר, בעיקר מפני שעולם המסחר "הסתדר" לפי הבסיס העשרוני, שאבני הפינה שלו הן 10, 100, 1000 וכד', וגם האחוז "סתם" בעברית התאזרח אז כאחוז מתוך 100. בשאר התרבויות נוצר מייד ה-percent (באנגלית, ודומיו בלשונות אחרות) ששמו מעיד עליו שהוא מתוך מאה. גם "פִי אלמאה", אחוז בערבית, פירושו: מתוך 100. ה-cent הוא כמובן רכיב המאה במספר, כמו ב- century (100 שנה), במטבעות cent ו- centime – מקבילי האגורה שלנו – וגם הקֶנְטוּריוֹן, שר-המֵאה בצבא הרומי, שהונצח בטנק "צנטוריון" ששימש את צה"ל שנים רבות.
הקיסרים הרומיים יוליוס ואוגוסטוס כבר גבו את centesima rerum venalium, מס בשיעור של 1% משווי הסחורות שנמכרו. ומס אחר, בשיעור של 20% וגם 25%, הוטל על שווים של עבדים. אבל יש לדייק: אמנם, הרעיון לגבות מיסים כחלק מן היבול, בחלק העשרים או בחלקים מתוך מאה כבר היה קיים במאה הראשונה – אבל, רק באזור המאה ה-16 נטבע המונח המפורש אחוז(ים) ממאה.
והסימן % המשמש אותנו היום – מה מקורו?
היות שאחוז הוא per cento, כלומר ממאה, סימן האחוז החל את דרכו בציון האות P ואחריה סימון רומז ל-cento. היו גרסאות שונות שאותן אפשר לראות באיורים המופיעים כאן:
כתיבת תגובה