על מקור המילים: זווית, מקצוע, טריז, מלבן.
היום אנחנו בוחנים נושא אחד – מכמה זוויות. נכון יותר: זווית אחת – מכמה זוויות.
במקורותינו, עוד לפני שהֵחֵלה לשמש כמונח מתחום ההנדסה, הזווית היתה פשוט פִּנָּה, אולי בקרבה מילולית לשורש פ-נ-ה, שממנו נוצרו לִפְנוֹת, פְּנִיָּה וכדומה. "לא הניח משה זווית בקרקע ההר [הר סיני] שלא נחבט עליה ומבקש תפילה ורחמים על ישראל", נאמר במדרש. קרן-זווית גם היא ביטוי תלמודי: "ותורה מה תהא עליה? הרי כרוכה ומונחת בקרן זווית, כל הרוצה ללמוד יבוא וילמוד".
המקרא כמעט ולא עסק בנושאים הנדסיים וחשבוניים, וכשהצורך הזה התגלה עם השנים נוצרו מונחים בתחומים אלה. המחקר בנושא זה מצביע על המקורות שמהם שאלה העברית של ימי הביניים, וזו שאחריה, את המונחים. החוקר גד בן-עמי צרפתי מצביע על כך שבניגוד ליוונית והלטינית, שבהן שמות המצוּלעים הם צירוף של המספר והמילה זווית (כגון פֶּנטָגוֹן שהוא מחוּמש בעל חמש זוויות, או triangle שהוא משולש בעל שלוש זוויות) – הרי בעברית, רכיב הזווית חסר לחלוטין, והשם מצביע רק על המספר: משושה, מחומש וכדומה. בימי הביניים החלו המלומדים העבריים לשאול את המונחים מן הערבית: אחד החלוצים בתחום, אברהם בר-חייא, שחי בספרד במאה ה-12, לקח מן הערבית את הניצב, העומד בזווית ישרה, וגם את הזווית הקהה והחדה שאנחנו מכירים גם היום: "והזווית שלש, מהם זווית נִיצבה והיא המידה הישרה אשר כל הזוויות מוּקְשוֹת [מלשון להקיש, להשוות אליה]… ומהם זווית נִרְוַוחת [תרגום מערבית של קהה] והיא העודפת על הזווית הניצבה… ומהם זווית חדה המוסרת מן הזווית הנִיצבה".
לא רק הנדסה – גם גאווה לאומית: את מפעלו של בר חייא המשיך אברהם אבן עזרא, הידוע גם כמשורר, והכיר היטב גם את העולם המוסלמי והנוצרי. הוא התרחק מן המקורות המוסלמיים וחיפש את העבריים. לכן, הוא החליף חלק מן המונחים באחרים: לזווית קרא מִקְצוֹעַ (אף שזווית מופיעה במקרא, ולא ברור אם היא קשורה למילה ערבית דומה), למרכז קרא נקודה, ועוד.
בשנים שחלפו מאז התקבעו להן המילים בתחום זה, ומרתק לראות את גלגולי הזווית, הרוחב, השורש, המספר ואחרים, ששאבו ממקורות שונים. בהזדמנות אחרת צוטט כאן ספר הטריגונומטריה "אַיִל משוּלש" של הגאון מווילנה, שבו הוא כותב בלשון שנראית לנו היום ציורית: "זווית ניצבת היא, אשר תחזיק צ' מעלות והצלעות ניצבים זה על זה ביושר ואין נוטה לשום צד. וצלע אחד יקרא שוכב ואחר יקרא ניצב או עומד".
פינה באנגלית היא corner כשהמקור הלטיני הוא cornu, החלק הבולט, הסוף, קרן. מכאן גם המילה horn שהיא קרן של בעל חיים (ובשימוש מאוחר יותר: צופר המכונית). ומכאן גם גֶּבֶר cornuto, מקוּרנן, זה שהצמיחו לו קרניים. וכשבאו לתרגם לעברית את מונחי הכדורגל, corner תורגמה לבעיטת-קֶרֶן. כזוהי "קרן אפריקה", החלק הבולט של היבשת שנדחק לקרן-זווית.
מעניין, שהמילה coin – מטבע באנגלית, אבל גם פינה, זווית – גם היא קשורה מילולית לכאן: מקורה ב-cuneus הלטינית שפירושה טריז (שהוא בעל צורה משולשת) שכן הכלים שבאמצעותם טבעו מטבעות היו בעלי צורה טריזית. coin, כמטבע, פירושו המקורי: זה שהוטבע בכלי טריזי. ובצרפתית, coin פירושו זווית, פינה, וו.
נשארנו עם ה-angle, הזווית, שגם היא פינה, angulus בלטינית, המקום שבו נפגשים הקווים. ממנה יצאו כמובן המַלבּן rectangle (מקור המילה בעברית: הכלי שבו מייצרים לְבֵנִים מַלבּניות!), המשולש triangle וחבריהם. ולמרות שאנגליה נקראת בצרפתית Angleterre מפני שהיא אדמתם, ארצם, של האנגלים – היה מי שדָרַש את שמה ל"קצווי-ארץ" בעברית.
כתיבת תגובה