על מקור המילים: עגורן, גרניום.
סיור חווייתי באתר בּנייה עם נכדי הפעוט אלון, שבו ראינו עגורנים לרוב (רק מערבלי בטון מסעירים אותו יותר מעגורנים), הוליך לטיול מילולי מעניין שמתחיל במטענים מוּנפים – ונגמר בגינת הנוי.
אבל כדי לדבר על עגורנים, צריך ללכת אחורנית למקור המילולי, שהוא עגוּר, אותה ציפור ארוכת צוואר ומקור שעליה שרוּ נפלא אמנון ברנזון ומיכל טל לפני שנים:
עם בוא הקור העגורים עוזבים
עם בוא אביב אלינו הם שבים.
העגורים שבים, חוזרים הם עם חלוף הקור
אנחנו, אם נצא – כבר לא נחזור.
ופשוט, מפני שבעל הכנף הזה מצטיין בצוואר ארוך, המנוף מאתר הבנייה נקרא גם הוא עגוּרן (שוּרוּק באות ו"ו, ולא חוֹלם, כפי שרבים שוגים).
ולא רק אצלנו: באנגלית, למשל, העגוּר נקרא crane – ובדיוק אותה מילה למנוף. ככל הנראה, אומרים חוקרי המילים, מקורה של המילה הזו בצליל שמשמיע בעל הכנף. והצליל הזה נשמר ממש היטב בכמה לשונות: מנוף בצרפתית הוא grue ובאיטלקית gru (שדומה מאוד לשם העברי!). מכאן, גם הפועל to crane באנגלית שפירושו למתוח את הצוואר, ולבחון היטב את המתרחש לפני מעשה.
העגורים איתנו כבר הרבה מאוד שנים. הנביא ירמיהו משתמש בתכונתם הטבעית של בעלי-הכנף: "גַּם-חֲסִידָה בַשָּׁמַיִם יָדְעָה מוֹעֲדֶיהָ וְתֹר וסוס (וְסִיס) וְעָגוּר שָׁמְרוּ אֶת-עֵת בֹּאָנָה וְעַמִּי לֹא יָדְעוּ אֵת מִשְׁפַּט יְהוָה".
מילולית, את מקור השם אפשר לחפש באכדית קדומה, שם igiru הוא סוג של ציפור. אבל, בהיסטוריה הקרובה אלינו יותר, קל מאוד לזהות את השורשים: geranos ביוונית הוא שם הציפור, וממנו נגזרו גם geranion ואחר כך בלטינית – geranium. כן, הצמח המוכר לנו כגֶרניום – והיה מי שעִברת את שמו לגֵרָנִית – קרוי גם הוא על שם הציפור ארוכת המקור, מפני שלפירותיו צורה של מקור ציפור. כך גם הצמח הנקרא באנגלית crane's bill (מקור העגור, ובעברית גרניון גזור), ובל נשכח ציפור נוספת שנתנה את שמה לצמח אחר ממשפחת הגרניים – הלא הוא מקור החסידה.
כתיבת תגובה